הבלוג שלנו: תלמידי ג'1 קוראים וממליצים

"פעם חשבתי שכתיבה מול המחשב מורידה מהערך. יש משהו בפיזיות, במגע העט עם הנייר, לראות את המחיקות, את הנחשים העקלקלים שהולכים שוליים, שאפשר להבחין בתיקונים בכתב, שקסם לי. ואז התרגלתי למחשב. גיליתי שיש לזה כמה יתרונות. אין צורך להעתיק כל דבר שש פעמים, וכל טעות אפשר תכף לתקן" (אהרון מגד).

פוסט זה מהווה המשך 'מעשי' לפוסט שפרסמתי בעבר העוסק בבלוג כסוגה (ז'אנר) וירטואלית.
בשמחה והתרגשות רבה הבלוג של כיתתי, כיתה ג'1 בבית הספר 'בן גוריון' ברחובות, עלה לרשת והתחיל במסעו המרתק. במקום לכתוב המלצות לספרים במחברת הכתיבה, או להדפיסן בתוכנת עיבוד תמלילים- כך שרק אני, המורה, קוראת, ההמלצות מתפרסמות על דפי הרשת, התלמידים קוראים את המלצות חבריהם וכך נחשפים לספרי קריאה נוספים מסוגות שונות ומעשירים את חוויית הקריאה שלהם. התלמידים גם מגיבים להמלצות המתפרסמות בבלוג וכאן באה לידי ביטוי השיתופיות שנוצרת על ידי קריאת ההמלצות המתפרסמות בבלוג והתגובות- משובים אליהן.
פתיחת הבלוג לוותה ב'חבלי לידה' רבים, אך עם כל שלב נוסף וההתמודדות עם המהמורות שבדרך, עלתה והתפתחה תחושת הסיפוק וההצלחה.
הרעיון לפתיחת הבלוג ולבחירת הנושא בו יעסוק, קרם עור וגידים במהלך חיפוש נושא לעבודה הסמינריונית של לאה, עמיתתי שעוברת יחד איתי את כל התהליך, ושלי. כמורות ורכזות בתחום השפה אנו מחוברות לנושא הכתיבה, ויישומו דרך הבלוג נראה מתאים ומאתגר.
פתחנו את הבלוג http://gimelone1.blogspot.com/ ופירסמנו את הרשומה הראשונה העוסקת במטרות הבלוג ובהנחיות לכתיבת ההמלצות בבלוג. אציין שההנחיות עלו במקביל להנחייה בנושא בכיתה: חזרה על מאפייני כתיבת ההמלצה על ספר והדרכה על כתיבת רשומה בבלוג, כתיבת תגובה ואישור ההזמנה להשתתפות בבלוג.
שוחחנו גם על כתיבת תגובה ראויה, כדי לא לפגוע ולהעליב חברים לכיתה. וכמובן על משמעות הפרסום מעל דפי הרשת...
הקשיים הראשוניים בהם נתקלנו היו קשיים טכניים כגון:
@הזמנת תלמידי הכיתה להשתתף, לכתוב ולהגיב בבלוג- אופציה שמשום מה לא התאפשרה מהמחשב שלי, אלא רק מהמחשב של לאה...
@פתיחת תיבות דואר ב- GMAIL לכל תלמידי הכיתה- כאן נעזרתי במדריכת המחשבים מטעם קרב, משום שעדיין אין לי חיבור לאינטרנט בכיתה... לפחות יש מחשב...
@תלמידים שלא הצליחו לפתוח בבית את תיבת הדואר ו/ או לא הצליחו לאשר את הזמנת ההשתתפות בבלוג.
@עידוד התלמידים לכתוב בבלוג, ממש כמו בכיתה, לא כולם אוהבים לכתוב...
@הכתיבה עצמה- שיפור תהליכי הכתיבה כדי שיתאימו לסוגה.
@התגובות- עדיין יש תלמידים שמתייחסים לכתיבת התגובה כמו לצ'ט.

ההתמודדות עם פתיחת הבלוג והכתיבה בו מאתגרת וחדשה עבורם ועבורי. הן מעצם הכתיבה, שהיא כתיבה מתוקשבת שלא מתבצעת במחברת או ב-WORD, והן הכתיבה השיתופית- תהליכית- כותב ההמלצה מקבל תגובות ויכול להגיב ולהתייחס אליהן וכך נוצר דו- שיח לימודי פורה, התורם גם להשבחת הכתיבה העתידית של התלמידים המפנימים את ההארות/ הערות במשובים.
אני עדיין מתלבטת בסוגיית התגובה לרשומות של תלמידיי. משום שאם אגיב, אני חייבת להגיב לכולם ולא לפספס, אחרת יהיו תלמידים שייפגעו. לכן כרגע אני מגיבה בעל פה בכיתה על הרשומות המתפרסמות, על התגובות, על מידת ההיענות וההשתתפות ועל הכתיבה בהתאם לסוגה.
אני מקווה שהפעלת הבלוג בכיתה יהווה סביבה שתעודד קריאה, כתיבה, רפלקציה וחשיבה. ברור לי שזהו תהליך ממושך שיתפתח וישתכלל במהלך שנת הלימודים הנוכחית.
ואני כבר חושבת על פתיחת בלוג לכל תלמיד בשנה הבאה...
חשוב לי לציין שפתיחת הבלוג לוותה במכתב (במייל) והסבר להורי התלמידים, שרובם גילו התעניינות ושיתוף פעולה.
למעשה, הבלוג מאפשר לתלמידים להתבטא על ידי כתיבת ההמלצות הכוללות את דעתם האישית על הספר שקראו. גם פיתוח היצירתיות בא לידי ביטוי בצירוף תמונות תואמות של כריכת הספר, צירוף ביוגרפיה של הסופר ועוד.
השיתופיות באה לידי ביטוי במשובים שהתלמידים כותבים אחד לשני.
אני מקווה שהמשך הכתיבה בבלוג יעשיר את אוצר המילים של התלמידים, יעודד אותם לקריאת ספרים נוספים, ישפר את סגנון כתיבתם וגם יתרום לעבודת הצוות בכיתה.
אני מאוד מקווה שיחברו את המחשב בכיתתי לאינטרנט בהקדם, כדי שאוכל להתייחס לבלוג ושנעבוד איתו גם בשיעורים בכיתה, כרגע אנו תלויים במערכת השעות של חדר מחשבים...