"השומע- שוכח, הרואה- זוכר, העושה- מבין" (קונפוציוס)



יום שישי, 17 בדצמבר 2010

מה בין תיאוריית עיבוד המידע להיפרטקסט?

במהלך הלימוד לבוחן בקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה וללמידה" מתוך הספר: פסיכולוגיה חינוכית מאת דר' ציפי בר- אל, בפרק 5 העוסק בגישה הקוגניטיבית ללמידה- קראתי על השערת עיבוד המידע. לפי השערת עיבוד המידע שיכחה מתרחשת כתוצאה מתקלה באחד משלבי הזכירה: הצפנה, איחסון או שליפה. מידע שלא הוצפן כהלכה או מידע שהוצפן באופן חלקי ישכח במהרה. ככל שעיבוד המידע עמוק יותר ורחב יותר, כך הוא ייזכר לזמן רב יותר. ב'עיבוד עמוק' הכוונה להבנת המידע, כלומר להצפנה סמנטית טובה, תוך כדי קישורו לפיסות רבות של מידע, קודם על ידי העמקה בחומר- עריכת השוואות, הסקת מסקנות ממנו, קישורו לחומר אחר, הפקת השלכות ממנו ועוד. ב'עיבוד רחב' הכוונה לשימוש בסוגים רבים של ייצוגים פנימיים בחושים השונים: ייצוגים חזותיים, שמיעתיים וכד'. ככל שההצפנה נעשית באמצעות ייצוגים טובים יותר המידע מעוגן ב'מגירות' רבות יותר בזיכרון, קשור באסוציאציות רבות יותר ולכן זוכרים אותו טוב יותר.
העיבוד האישי של החומר הוא תנאי הכרחי לקשירתו למערך המידע בזיכרון לטווח ארוך, ולכן הוא חשוב וחיוני בלמידה. המורה יכול לסייע בכך שיקשור את חומר הלימוד החדש לחומר שנלמד קודם. כשניתן רצוי לערוך השוואות בין החומר החדש לישן. על פי מודל ההוראה של ברונר, המתבסס על למידת גילוי (Bruner,1961a, 1961b, 1966) למידה טובה מתרחשת כאשר התלמיד מבין את חומר הלימוד בדרך של תובנה, שבה הוא תופס את הקשר המשמעותי בין חלקי הידע או הנושא הנלמד. הבנה אמיתית ועמוקה של הנושא כשלם שהוא יותרמסכום חלקיו מובילה ליישומו במצבים שונים ורבים, ולהבנה כיצד נושאים אחרים קשורים אליו.
על פי סלומון (2000) וסלנט (2003) רצוי לאפשר לתלמידים תנאי למידה גמישים ומשוחררים, יש לפתח יחידות למידה אינטגרטיביות מקוונות, ולעצב סביבה לימודית חדשה על פי הגישה הקונסטרוקטיביסטית, בה הלומד מעורב באופן פעיל בתהליך של הפיכת המידע לידע משמעותי. תהליך הבניית הידע הוא תהליך תוך- אישי וכמובן בין- אישי.
על פי חן (1998) אופיו של הידע השתנה מהותית במעבר מסמלי הדפוס לעולם הדיגיטלי של היפרטקסט והיפר מדיה,
וכתוצאה מכך, מתחוללים שינויים יסודיים במיומנויות הלמידה ובארגונה, מימד הידע משתנה מקווי למורכב וחסר ארגון היררכי, הידע המיוצג הינו דינאמי וזורם, התקשורת מהירה ומאפשרת קישוריות והמשתמש יכול לארגן את היסודות המציגים ידע בגמישות רבה לפי צרכיו.
טכנולוגיית ההיפרטקסט מציבה אתגרים חדשים של חשיבה דיגיטלית ומאפשרת לעבור מלמידה המבוססת על חיפוש מידע ליניארי במאגרי מידע מסורתיים, ללמידה המבוססת על הבניית ידע ממידע בגישה לא ליניארית. סביבת ההיפר מדיה המודרנית מספקת למשתמשים דרגת חופש גבוהה בניווט דרך תחומי ידע שונים, אך גם מציבה בעיות העולות מהצורך להרכיב ידע מכמויות גדולות של פיסות מידע נפרדות, המושגות באופן לא ליניארי (עשת- אלקלעי,2004).
מערכת המידע הממוחשבת יוצרת סביבה המחייבת מיומנויות של אנליזה לגבי הפריט הבודד ושל סינתזה לגבי קישורו לפריטים אחרים. גמישות המידע יוצרת נגישות רחבה ויכולת להגיע למידע מסוים, לכן טכנולוגיית המחשב היא טכנולוגיה כוללנית המרחיבה את יכולות התלמיד לטפל בידע. היתרונות הגלומים בטכנולוגיה כגון: אחסון מידע ושליפתו, גמישות ארגון המידע, היקף ומגוון המידע ונגישות למידע הרלוונטי מאפשרים פעילות גומלין עצמאית בין הלומד למידע (אורן, 1995).
ידע בונים ולכן אי אפשר להפריד בין הידע הנבנה לבין הפעילות של בנייתו. כדי לפרש ולהבין מידע מורכב, הפרט חייב לחבר את הנקלט למאגרי הידע שלו, להפיק משמעות מחיבור זה ולבחון אותו לאור פיסות מידע אחרות. פסיכולוגים קוגניטיביים הראו שידע מיוצג ומאורגן במערכת הזיכרון ארוך הטווח (הסמנטי) בצורה של רשתות משמעות. המושגים מוצגים במערכת הזיכרון באשכולות הקשורים זה לזה. התיאוריות על רשתות סמנטיות מניחות שכאשר אדם משתמש או נחשף למושג מסוים, מופעלים בזיכרונו בתהליך מתפשט, כל אותם מושגים הנמצאים בזיקה לאותו מושג, בלי שהוא מודע לכך. מחקרים מוכיחים שמושגים מאורגנים בזיכרון בסמיכות סמנטית למושגים אחרים, הקשורים זה לזה באמצעות מערכת ענפה ומסועפת של קישורים. למושגים אין משמעות רבה כשהם עומדים בפני עצמם. הזיכרון הסמנטי הוא כאוסף ענק של צמתים וקישורים השזורים זה בזה וחולקים זה עם זה שטחי מחייה. ביולוגים מצביעים על כך שהמוח הוא המקום שבו מתרחשת האינטראקציה, שבו מתקיימים יחסי חליפין בין כל מיני רשמים וחוויות ושבו הם מתורגמים, וכך אנחנו יכולים להגיב לעולם בשלמות אחת (המר,עשת, 2006;מקלוהן, 2003;סלומון,2000).
הפרט נותן משמעות משלו למידע בעזרת מבנה הדעת והקישורים שלרשותו בעזרתם יוצר במוחו רשת משמעויות, הדגש הוא על בניית רשת של קישורים בין פריט המידע החדש לבין הידע הקיים אצל הלומד. חוקרים מצאו שתלמידים הלומדים נושא כלשהו וחשים שהם 'יודעים' אותו, מדווחים על מפות קוגניטיביות שפיתחו בחשיבתם ושמהן הם שואבים את משמעות הדברים. בנוסף אם עוזרים לתלמידים לארגן פריטי מידע בצורה של מפה, בהדגשת הקשרים שבין הפרטים, עצם בניית המפה מאלצת את הלומד לחשוב על האופן שבו מתקשרים הפריטים זה לזה והבנת החומר משתפרת באופן משמעותי. בניית רשתות משמעות ותהליך הקישור בין המרכיבים השונים, היא התהליך של הפיכת מידע לידע. המכלול הוא זה שנותן משמעות לפריטים ומסייע להפיכת המידע לידע (סלומון, 2000).

לשימוש בטכנולוגיות המחשוב השונות פוטנציאל גבוה לשיפור והעשרת תהליך הלמידה. כאשר נשכיל לשלב את הטכנולוגיה בצורה מיטבית התואמת את צרכי הלומדים, מאפייני הלומדים, מטרות הלמידה ותחומי הדעת השונים, נשפר את איכות ההוראה ואת רמתה. הלמידה תהפוך ליעילה, אטרקטיבית ומהנה יותר עבור הלומדים.
סביבות ההיפרטקסט וההיפרמדיה הן בעלות פוטנציאל רב בלמידה- התלמידים רוכשים מיומנויות חדשות בלמידה עצמית, מתנסים בקבלת החלטות, בבחירת חומרי מידע רלוונטיים והערכה עצמית.
למורה תפקיד משמעותי ביצירת סביבת היפרטקסט מזמנת למידה ויעילה:
על המורה להגדיר את המשימות אותן יבצעו התלמידים בסביבת ההיפרטקסט,להגדיר ציפיות ומטרות ברורות כדי למקסם את תוצאות הלמידה. עלינו להכין את סביבת הלמידה כך שתשרת היטב את מטרות הלמידה, את תחום הדעת ואת צרכי הלומדים תוך התחשבות בשונות ביניהם. חשוב מאוד ליצור קישורים מגוונים כגון: מלל, תמונות, גרפים, מפות, הפניות לאתרים וכד' – כל זאת בהתאם לצרכים ובצורה ברורה.
חשוב ליצור מנגנוני שיטוט התואמים את השונות בין הלומדים, עלינו לקחת בחשבון סגנונות חשיבה שונים, ניהול למידה שונה, יכולות ורמות ידע שונות אצל הלומדים וכמובן להתחשב בגיל הלומדים. על סרגלי הניווט להיות מתוכננים כך שלתלמידים תהיה נגישות נוחה וברורה לקישורים השונים, עלינו לבנות את סביבת ההיפרטקסט כך שתכוון את הלומד לנתיב הנכון לחיפוש, כדאי ליצור מספר אפשרויות ואופני חיפוש. דבר זה יפחית את העומס הקוגניטיבי מהלומדים ויסייע להם לנווט במרחבי סביבת ההיפרטקסט, ויהפוך את הלמידה לחווייתית, מעניינת ופורייה.
רצוי לבנות את הלמידה בצורה הדרגתית והיררכית, לפחות בשלביה הראשונים ולסייע בהדרכה מתאימה.
יש להתאים את החיפוש ליכולות הלומד- חיפוש מונחה בשלבים או חיפוש מתקדם ומורכב.
רצוי לשלב למידה בסביבות היפרטקסט באתר הבית- ספרי, בתוך אתרי הכיתות או אתרי המקצוע לפי תחום הדעת.
יש לאפשר לכל תלמיד לעבוד לפי יכולותיו והקצב האישי שלו בטווח זמן נתון, תוך כדי כך על המורה לעקוב אחר התקדמות הלומדים באופן אישי כדי לראות היכן הצליח והיכן נתקל בקושי, על מנת לסייע לו להמשיך בתהליך הלמידה. בשלב מתקדם יותר כדאי להפנות את הלומדים לחקר עצמאי.
כדאי לשלב בעזרת הקישורים גם משימות שונות שבצידן הערכה- מספק לתלמיד משוב מיידי ומעלה את המוטיבציה.
ניתן לצרף גם קישורים לתוצרי תלמידים ולשלב הערכת עמיתים. בנוסף אפשר דרך קישורים מתאימים להעלות מטלות לבדיקת המורה.
לצערי, עדיין אין לי ניסיון מקצועי בהוראה בסביבת היפרטקסט, אך לדעתי בתחומי הדעת של כישורי- שפה , כבר בקריאת טקסט ובהתמודדות עם אוצר מילים חדש, הנגישות המיידית לפירושי מילים ולמושגים שונים, תורמת להבנה. בשלבים מתקדמים יותר אפשר לכוון את הלומד ליצירות השייכות לסוגה הנלמדת, לביוגרפיה של היוצרים, ליצירות נוספות, למושגים העוזרים לניתוח של יצירות ספרותיות וכד'.
בכתיבה יכול הלומד להפיק טיוטות ולהעבירן דרך הקישור המתאים לבדיקת המורה, כך ניתן לערוך טיוט חוזר עד לקבלת תוצר הכתיבה הסופי.
בסביבת ההיפרטקסט טמון פוטנציאל גבוה , נקווה שנדע להשתמש בו בהתאם.




2 comments:

  1. דורית!
    קראתי את הפוסט שכתבת ורכן השכלת להבנות טקסט שהוא באיזשהו אופן סוג של היפרטקסט שיש בו קישורים לסוגי מידע שונים. ולעצם הנושא אין לי ספק שהדור הדיגיטאלי מאופיין בחשיבה מסתעפת. הם בו זמנית יכולים לדבר בפלאפון, להתכתב במחשב, ולשמוע מוסיקה. השימוש בהיפר טקסט אמור להקל עליהם לארגן את המידע ולהבנות את הידע.

    השבמחק
  2. דורית היקרה,
    סביבות ההיפרטקסט וההיפרמדיה מקנות לתלמידים מיומנויות בלמידה עצמית, קבלת החלטות ושליטה מרחבית, כל זה בוודאי מזמן ללמידה אפקטיבית. קריאת הפוסט שלך הזכירה לי כתבה שקראתי השבוע ובה צויין כי מס' המתאימים לטייס הולך וגדל, אפשר לראות בזה השפעה ישירה !
    ורד.

    השבמחק