במסגרת הקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה- היבטים בינלאומיים" שאנו לומדים עם דר' חגית מישר- טל, נחשפנו, במסגרת הלמידה השיתופית בויקי http://mla.wiki.co.il/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 , למאמר שכתב רוברט קוזמה "מדיניות לאומית המקשרת בין רפורמות חינוכיות מבוססות טכנולוגיה (ICT) לבין התפתחות כלכלית וחברתית".http://www.humantechnology.jyu.fi/articles/volume1/2005/kozma.pdf
אחד ממשפטי הפתיחה במאמר מציין שכלכלנים הודו, שהגלובליזציה הגיבה לתזוזה העמוקה שהתרחשה בתפקיד שיש ליצירת ידע ולחדשנות בעידוד יצרנות ובגידול הכלכלי העולמי. תופעה זו ידועה בשם 'כלכלת ידע'.
כלכלת הידע מבוססת על מכירת שירותים עתירי ידע. כיום הידע מתחדש ומשתנה בפרקי זמן קצרים והוא מוצר צריכה נדרש. כלכלת הידע מתאפיינת בשימוש גובר והולך בטכנולוגיות המידע והתקשורת.
חדשנות טכנולוגית וידע חדש מהווים הן את המנוע והן את התוצר של הגידול הכלכלי.
חברת הידע היא מערכת של שינויים חברתיים נרחבים כתוצאה מהתפתחות המחשבים וטכנולוגיות התקשורת, הטמעתם בחברה והשימוש בהם לשיתופי פעולה ושיתוף בידע. בחברת הידע, הידע עדכני וזמין לכול, קיים ריבוי אינסופי של מקורות מידע וריבוי פרשנויות לידע. קוזמה, מציין שככל שהטכנולוגיות הופכות לזמינות, זולות ונגישות יותר ונטמעות בצורה אפקטיבית בחברה, הן מאפשרות פוטנציאל לבנייה מחדש של אירגונים המקדמים שיתופי פעולה, מגבירים השתתפות דמוקרטית של אזרחים, משפרים את השקיפות ויכולת התגובה של סוכנויות ממשלתיות, הופכים את החינוך והבריאות לנגישים יותר, מאמצים יצירתיות תרבותית ומגבירים את האינטגרציה החברתית של אנשים בעלי יכולות שונות וקבוצות בעלות רקע תרבותי שונה. כמו כן, החינוך במגזר הציבורי הוא המשפיע והמושפע ביותר מהתפתחות טכונולוגיות המידע והתקשורת.
קוזמה טוען, שהשיפור במערכות החינוכיות והעלייה בהישגים החינוכיים הן הדרכים העיקריות שבהן מדינות יכולות להתכונן לשינויים גלובליים מבוססי ICT, ובתוך מערכות החינוך ICT הוא הדרך לקדם שינויים חינוכיים, שיפור מיומנויות הלומדים והכנתם לכלכלה הגלובלית ולחברת הידע.
מטרת המאמר, היא לגבש המלצות בנוגע לפיתוח רפורמות חינוכיות מבוססותICT ותוכניות העשויות לחזק את הקשר בין השקעות המגזר הציבורי וטרנספורמציות כלכליות וחברתיות.
המאמר בוחן את ההתפתחויות בסינגפור, פינלנד ומצרים ומתאר את הרפורמות החינוכיות שנעשו בהן כששילוב הטכנולוגיות מבוססות ICT היווה מרכיב חיוני וחשוב ברפורמה.
בסינגפור הדגישו את התפתחות ההון האנושיובנו מערכת חינוך חזקה המספקת כוח עבודה מלומד ובעל ידע. במסגרת השידרוגים ממשלת סינגפור זיהתה שיצירת ידע וחדשנות טכנולוגית דרושים בכדי לשמור על גידול כלכלי.
בפינלנד אומצה גישה התומכת בהעלאת רמת החיים, בשימור מקורות טבעיים ובפיתוח הון חברתי שייצור, יספוג ויאמץ ידע חדש. פינלנד אימצה גישה מערכתית הכוללת את כל שכבות החברה הפועלות יחד לקראת חזון משותף, על ידי יצירת סביבה מדינית המטפחת מטרות חברתיות, תומכת ביצירת ידע חדש וחדשנות טכנולוגית.
מצרים נמצאת עדיין בשלבים הראשונים של פיתוח כלכלי. לצד המחסור במשאבים חיוניים קיים הצורך בפיתוח מדיניות ותוכניות שייצרו משאבים נוספים ויניחו את הבסיס להתפתחות נוספת.
אנו רואים שכל אחת משלוש המדינות נקטה גישה אחרת להכנסת הרפורמה ושילובה תוך מתן דגש על תיאום בין מערכות החינוך למערכות הפיתוח.
לשם כך נדרשו רפורמות ושינוי גישה בתפיסה החינוכית. בוגרי מערכת החינוך הם הכוח שיאייש בעתיד את שוק העבודה והם יהיו שותפים בחברה ובפיתוח כלכלת המדינות, לכן ההכנה שלהם לעתיד צריכה להיות מעבר ללמידה ושינון של ידע קיים. על מערכת החינוך להקנות לבוגריה מיומנויות של יצירת ידע חדש הכוללות: ניהול ידע, תקשורת, עבודת צוות, מעורבות אזרחית, פתרון בעיות, שימוש בטכנולוגיה ועיצוב מערכות. מיומנויות אלה ודומותיהן יאפשרו לתלמידים להתמיד בלמידה מתמשכת לאורך השנים, גם מעבר לתחומי בית הספר ולתרום להתפתחות כלכלית חברתית במדינותיהם.
כדי להתמודד עם יעדים אלו על מערכת החינוך לשנות את הגישה המסורתית של ההוראה, הפדגוגיה, ההערכה ואירגון בית הספר. הגישה הדוגלת במורה כמעביר הידע העיקרי, התגלתה כלא אפקטיבית ולכן על הגישה הפדגוגית להיות מושתתת על הבנה של תפיסות, עקרונות ותהליכים.
המטרה היא "ללמד כיצד ללמוד".
שינוי הגישה בדרכי ההערכה ישפר את איכות הלמידה. בעוד שההערכה המסורתית מבוססת על מבחנים הבודקים ידע מצומצם, הרי שהערכות תפקודיות ופרוייקטים מספקים לתלמידים משימות הבודקות רמות ידע גבוהות, הדומות למשימות איתן יתמודד בבגרותו בעולם העתידי.
יש צורך לשנות גם את מבנה הארגון המסורתי של בית הספר ולהתאימו לדמות הבוגר העתידי. ארגון נכון צריך לתת למורים אוטונומיה לשינוי תוכניות הלימודים לפי הצרכים, וגם אוטונומיה ליצירת סביבת הלמידה בכיתות.
על בתי הספר לזמן לתלמידים אפשרויות של למידה משותפת, עיסוק בפרוייקטים רחבים ואפשרות לתכנון סביבה תומכת למידה. על המערכת לתת למורים את הזמן והמשאבים הדרושים לתכנון ולשיתופי פעולה.
מנהלי בתי הספר בשיתוף הצוות החינוכי יפתחו את החזון הבית ספרי ויתמכו בבניית בית הספר כסביבה התומכת בלמידה וביצירת ידע.
הרפורמות בחינוך צריכות להיות מערכתיות. כדי למקסם את ההשפעה ולהיות עקבי שינוי בית ספרי צריך להיות מתואם עם הקהילה ועם המערכת הרחבה.
טכנולוגיה וחדשנות טכנולוגית הן מקור לגידול כלכלי מובהק. ICT יכול לשמש כתומך בשינוי בחינוך ויישום זה בחינוך תומך בהתפתחות כלכלית מתמדת והפיכה חברתית.
לטכנולוגיות ICT יש 4 דרכי יישום:
1. כתומך בהעברה וגישה- החוקר ריצ'ארד קלארק טוען, שטכנולוגיה יכולה לשמש לשיפור דרכי ההוראה ע"י הפיכת ההוראה ליותר יעילה, פחות יקרה ויותר נגישה. ליישום זה יכולה להיות תרומה חשובה, במיוחד באזורים כפריים ובמדינות הפחות מפותחות שם הגישה לחינוך בדרך כלל מוגבלת.
2. כמטרה- התפתחות מיומנויות הטכנולוגיהישפרו את יכולת התלמידים לספוג טכנולוגיה בעתיד כשהם יתקדמו לכוח העבודה. התלמידים משתמשים בדוא"ל וכלים יצרניים כמו מעבד תמלילים, גיליונות אלקטרוניים ומצגות כדי לתקשר, לחפש מידע וליצור תוצר.
3. כתומך בהבנת תלמידים- ICT יכול לתמוך בהבנה עמוקה של תלמידים של נושאים כשקבוצת תלמידים עוסקת בפתרון בעיות מורכבות מהעולם האמיתי החוצה דיסציפלינות. תלמידים ומורים משתמשים במגוון כלי מולטימדיה, דוא"ל, כלים לעיצוב אתרים, סימולציות וניהול קורסים כדי לתמוך בהבנה, שיתוף פעולה ותכנון פרוייקטים.
4. כתומך ביצירת ידע- הטכנולוגיה בשילוב הפדגוגיה יסייעו בבניית תוכניות לימודים ורפורמות הערכה לתמיכה בתהליכי יצירת ידע בהם תלמידים ומורים מציבים את מטרותיהם, מתכננים את פעילויות הלמידה, בונים על רעיונות הדדיים כדי ליצור ידע חדש ולנתר את רמות ההבנה שלהם בהתכוננות ללמידה לאורך שנות חיים והשתתפות בחברת הידע.
כדי להביא לשינוי צריכה להיות מדיניות של הנהגה ויצירת חזון ברור כיצד הזמינות של טכנולוגיות חדשות יכולה להעלות יצרנות כלכלית, לשפר את איכות החיים ולהעשיר את התרבות. כדי לקדם את החזון ולספק את המשאבים הדרושים להטמעתם, התוכנית הטכנולוגית צריכה לתאר כיצד הטכנולוגיה תתואם עם השינויים בתוכנית הלימודים, הפדגוגיה, ההערכה ומקצועיות המורים. כדי להכיר את ההשפעה המלאה של רפורמות חינוך מבוססות ICT, מדיניות חינוכית ותוכניות צריכות להיות מתואמות עם משרדים אחרים, כמו פיתוח כלכלי, פיתוח משאבי אנוש , תקשורת, חקלאות ופיתוח עירוני וכפרי. סוכנות ארצית המתאמת ICT או מועצה יכולה לקדם את המדיניות הזו ואת שיתוף הידע והמשאבים.
ו"לקינוח" מספר שאלות שהתעוררו אצלי בעקבות קריאת המאמר:
אחד ממשפטי הפתיחה במאמר מציין שכלכלנים הודו, שהגלובליזציה הגיבה לתזוזה העמוקה שהתרחשה בתפקיד שיש ליצירת ידע ולחדשנות בעידוד יצרנות ובגידול הכלכלי העולמי. תופעה זו ידועה בשם 'כלכלת ידע'.
כלכלת הידע מבוססת על מכירת שירותים עתירי ידע. כיום הידע מתחדש ומשתנה בפרקי זמן קצרים והוא מוצר צריכה נדרש. כלכלת הידע מתאפיינת בשימוש גובר והולך בטכנולוגיות המידע והתקשורת.
חדשנות טכנולוגית וידע חדש מהווים הן את המנוע והן את התוצר של הגידול הכלכלי.
חברת הידע היא מערכת של שינויים חברתיים נרחבים כתוצאה מהתפתחות המחשבים וטכנולוגיות התקשורת, הטמעתם בחברה והשימוש בהם לשיתופי פעולה ושיתוף בידע. בחברת הידע, הידע עדכני וזמין לכול, קיים ריבוי אינסופי של מקורות מידע וריבוי פרשנויות לידע. קוזמה, מציין שככל שהטכנולוגיות הופכות לזמינות, זולות ונגישות יותר ונטמעות בצורה אפקטיבית בחברה, הן מאפשרות פוטנציאל לבנייה מחדש של אירגונים המקדמים שיתופי פעולה, מגבירים השתתפות דמוקרטית של אזרחים, משפרים את השקיפות ויכולת התגובה של סוכנויות ממשלתיות, הופכים את החינוך והבריאות לנגישים יותר, מאמצים יצירתיות תרבותית ומגבירים את האינטגרציה החברתית של אנשים בעלי יכולות שונות וקבוצות בעלות רקע תרבותי שונה. כמו כן, החינוך במגזר הציבורי הוא המשפיע והמושפע ביותר מהתפתחות טכונולוגיות המידע והתקשורת.
קוזמה טוען, שהשיפור במערכות החינוכיות והעלייה בהישגים החינוכיים הן הדרכים העיקריות שבהן מדינות יכולות להתכונן לשינויים גלובליים מבוססי ICT, ובתוך מערכות החינוך ICT הוא הדרך לקדם שינויים חינוכיים, שיפור מיומנויות הלומדים והכנתם לכלכלה הגלובלית ולחברת הידע.
מטרת המאמר, היא לגבש המלצות בנוגע לפיתוח רפורמות חינוכיות מבוססותICT ותוכניות העשויות לחזק את הקשר בין השקעות המגזר הציבורי וטרנספורמציות כלכליות וחברתיות.
המאמר בוחן את ההתפתחויות בסינגפור, פינלנד ומצרים ומתאר את הרפורמות החינוכיות שנעשו בהן כששילוב הטכנולוגיות מבוססות ICT היווה מרכיב חיוני וחשוב ברפורמה.
בסינגפור הדגישו את התפתחות ההון האנושיובנו מערכת חינוך חזקה המספקת כוח עבודה מלומד ובעל ידע. במסגרת השידרוגים ממשלת סינגפור זיהתה שיצירת ידע וחדשנות טכנולוגית דרושים בכדי לשמור על גידול כלכלי.
בפינלנד אומצה גישה התומכת בהעלאת רמת החיים, בשימור מקורות טבעיים ובפיתוח הון חברתי שייצור, יספוג ויאמץ ידע חדש. פינלנד אימצה גישה מערכתית הכוללת את כל שכבות החברה הפועלות יחד לקראת חזון משותף, על ידי יצירת סביבה מדינית המטפחת מטרות חברתיות, תומכת ביצירת ידע חדש וחדשנות טכנולוגית.
מצרים נמצאת עדיין בשלבים הראשונים של פיתוח כלכלי. לצד המחסור במשאבים חיוניים קיים הצורך בפיתוח מדיניות ותוכניות שייצרו משאבים נוספים ויניחו את הבסיס להתפתחות נוספת.
אנו רואים שכל אחת משלוש המדינות נקטה גישה אחרת להכנסת הרפורמה ושילובה תוך מתן דגש על תיאום בין מערכות החינוך למערכות הפיתוח.
לשם כך נדרשו רפורמות ושינוי גישה בתפיסה החינוכית. בוגרי מערכת החינוך הם הכוח שיאייש בעתיד את שוק העבודה והם יהיו שותפים בחברה ובפיתוח כלכלת המדינות, לכן ההכנה שלהם לעתיד צריכה להיות מעבר ללמידה ושינון של ידע קיים. על מערכת החינוך להקנות לבוגריה מיומנויות של יצירת ידע חדש הכוללות: ניהול ידע, תקשורת, עבודת צוות, מעורבות אזרחית, פתרון בעיות, שימוש בטכנולוגיה ועיצוב מערכות. מיומנויות אלה ודומותיהן יאפשרו לתלמידים להתמיד בלמידה מתמשכת לאורך השנים, גם מעבר לתחומי בית הספר ולתרום להתפתחות כלכלית חברתית במדינותיהם.
כדי להתמודד עם יעדים אלו על מערכת החינוך לשנות את הגישה המסורתית של ההוראה, הפדגוגיה, ההערכה ואירגון בית הספר. הגישה הדוגלת במורה כמעביר הידע העיקרי, התגלתה כלא אפקטיבית ולכן על הגישה הפדגוגית להיות מושתתת על הבנה של תפיסות, עקרונות ותהליכים.
המטרה היא "ללמד כיצד ללמוד".
שינוי הגישה בדרכי ההערכה ישפר את איכות הלמידה. בעוד שההערכה המסורתית מבוססת על מבחנים הבודקים ידע מצומצם, הרי שהערכות תפקודיות ופרוייקטים מספקים לתלמידים משימות הבודקות רמות ידע גבוהות, הדומות למשימות איתן יתמודד בבגרותו בעולם העתידי.
יש צורך לשנות גם את מבנה הארגון המסורתי של בית הספר ולהתאימו לדמות הבוגר העתידי. ארגון נכון צריך לתת למורים אוטונומיה לשינוי תוכניות הלימודים לפי הצרכים, וגם אוטונומיה ליצירת סביבת הלמידה בכיתות.
על בתי הספר לזמן לתלמידים אפשרויות של למידה משותפת, עיסוק בפרוייקטים רחבים ואפשרות לתכנון סביבה תומכת למידה. על המערכת לתת למורים את הזמן והמשאבים הדרושים לתכנון ולשיתופי פעולה.
מנהלי בתי הספר בשיתוף הצוות החינוכי יפתחו את החזון הבית ספרי ויתמכו בבניית בית הספר כסביבה התומכת בלמידה וביצירת ידע.
הרפורמות בחינוך צריכות להיות מערכתיות. כדי למקסם את ההשפעה ולהיות עקבי שינוי בית ספרי צריך להיות מתואם עם הקהילה ועם המערכת הרחבה.
טכנולוגיה וחדשנות טכנולוגית הן מקור לגידול כלכלי מובהק. ICT יכול לשמש כתומך בשינוי בחינוך ויישום זה בחינוך תומך בהתפתחות כלכלית מתמדת והפיכה חברתית.
לטכנולוגיות ICT יש 4 דרכי יישום:
1. כתומך בהעברה וגישה- החוקר ריצ'ארד קלארק טוען, שטכנולוגיה יכולה לשמש לשיפור דרכי ההוראה ע"י הפיכת ההוראה ליותר יעילה, פחות יקרה ויותר נגישה. ליישום זה יכולה להיות תרומה חשובה, במיוחד באזורים כפריים ובמדינות הפחות מפותחות שם הגישה לחינוך בדרך כלל מוגבלת.
2. כמטרה- התפתחות מיומנויות הטכנולוגיהישפרו את יכולת התלמידים לספוג טכנולוגיה בעתיד כשהם יתקדמו לכוח העבודה. התלמידים משתמשים בדוא"ל וכלים יצרניים כמו מעבד תמלילים, גיליונות אלקטרוניים ומצגות כדי לתקשר, לחפש מידע וליצור תוצר.
3. כתומך בהבנת תלמידים- ICT יכול לתמוך בהבנה עמוקה של תלמידים של נושאים כשקבוצת תלמידים עוסקת בפתרון בעיות מורכבות מהעולם האמיתי החוצה דיסציפלינות. תלמידים ומורים משתמשים במגוון כלי מולטימדיה, דוא"ל, כלים לעיצוב אתרים, סימולציות וניהול קורסים כדי לתמוך בהבנה, שיתוף פעולה ותכנון פרוייקטים.
4. כתומך ביצירת ידע- הטכנולוגיה בשילוב הפדגוגיה יסייעו בבניית תוכניות לימודים ורפורמות הערכה לתמיכה בתהליכי יצירת ידע בהם תלמידים ומורים מציבים את מטרותיהם, מתכננים את פעילויות הלמידה, בונים על רעיונות הדדיים כדי ליצור ידע חדש ולנתר את רמות ההבנה שלהם בהתכוננות ללמידה לאורך שנות חיים והשתתפות בחברת הידע.
כדי להביא לשינוי צריכה להיות מדיניות של הנהגה ויצירת חזון ברור כיצד הזמינות של טכנולוגיות חדשות יכולה להעלות יצרנות כלכלית, לשפר את איכות החיים ולהעשיר את התרבות. כדי לקדם את החזון ולספק את המשאבים הדרושים להטמעתם, התוכנית הטכנולוגית צריכה לתאר כיצד הטכנולוגיה תתואם עם השינויים בתוכנית הלימודים, הפדגוגיה, ההערכה ומקצועיות המורים. כדי להכיר את ההשפעה המלאה של רפורמות חינוך מבוססות ICT, מדיניות חינוכית ותוכניות צריכות להיות מתואמות עם משרדים אחרים, כמו פיתוח כלכלי, פיתוח משאבי אנוש , תקשורת, חקלאות ופיתוח עירוני וכפרי. סוכנות ארצית המתאמת ICT או מועצה יכולה לקדם את המדיניות הזו ואת שיתוף הידע והמשאבים.
ו"לקינוח" מספר שאלות שהתעוררו אצלי בעקבות קריאת המאמר:
- מה ניתן ללמוד וליישם מסינגפור ומפינלנד, שבחרו כל אחת ברפורמה חינוכית שונה?
- לאור הצלחת הרפורמה החינוכית בסינגפור ובפינלנד, מדוע לא יושמה רפורמה דומה גם בישראל?
- כיצד ניתן לנצל את הגלובליזציה בין המדינות לפיתוח רפורמות ותוכניות משותפות מבוססות ICT?
- איך ניתן להסביר את הסתירה שישנה בין ההישגים הנמוכים בתחום החינוך במדינת ישראל, להישגים בינלאומיים מרשימים ופריצות דרך חשובות בתחומי הרפואה, המדע והחקלאות?
דורית,
השבמחקהתרשמתי מאוד מהפוסט שלך, גם אצלי מתעוררות לא מעט שאלות על הדרך שעברה מערכת החינוך בישראל ב20 השנים האחרונות, היום החינוך נגיש יותר, יצירתי יותר ובוודאי האינטגרציה בו גבוהה מבעבר, תנסי להיזכר מה היה לפניכ-20 שנה...כתוצאה מהתפתחות טכנולוגית המידע והתקשורת.
המציאות חייבה את מע' החינוך לעבור שינוי, על מנת להכין את התלמיד לחיים שבחוץ, לחברת הידע, אין ספק שחברת הידע משפיעה באופן ישיר על כלכלת הידע.
דורית, אני מוצאת שיש הישגים יפים ומכובדים למע' החינוך של מדינת ישראל שכן אלה ממשיכים את דרכם למשל, במחקר וכך שומעים על אותם פורצי דרך בתחומים השונים.
להתראות, ורד ויטקובסקי.
היי דורית!
השבמחקכרגיל נהנתי מאוד לקרוא את דבריך.
מתוך הנאמר בדבריך אני רוצה להתייחס לשני נושאים שמעוררים בי עניין.
הרשאון:"ללמד כיצד ללמוד" כדי לממש משפט זה צריך להיות שינוי בתפיסת תפקיד המורה. המורה אינו עוד מעביר הידע, לאור האתגרים שבוגר העתיד אמור להתמודד איתם בעתיד תפקידו של המורה להקנות ללומדים כלים ומיומנויות כמו התמודדות עם בעיות, פתרון בעיות, עבודת צוות ועוד על מנת שיוכלו להשתלב בעתיד בחברת הידע.
הנושא השני: השינוי בדרכי הערכה. משרד החינוך מכשיר רכזי הערכה בית ספריים. תפקיד הרכז להוביל להטמעת תרבות הערכה בית ספרית ובעקבותיה לקבלת החלטות פדגוגיות וארגוניות מבוססות נתונים. בדרכי הערכה יש התייחסות ל"הערכה פנימית" כלומר "הערכה מעצבת" ו"להערכה חיצונית" כלמומר "הערכה מסכמת".הערכה פנימית היא הערכה שבית הספר יוזם וזאת על מנת לקדם מהלכים שיובילו בסופו של דבר לשיפור ההישגים שיבואו לידי ביטוי בהערכה חיצונית.
לאה,
השבמחקתודה על תגובתך! תמיד נעים לדעת שמעריכים את כתיבתי...
כמוך, גם אני סבורה שלתפקיד ההערכה הפנימית, המעצבת יש תפקיד חשוב, אך חשוב לשלב בה גם הערכה תפקודית והערכה למשימות שיתופיות ובעלות רמות ידע מורכבות, על מנת שישתלבו באופן המיטבי בחברה כבוגרים.
דורית
דורית,
השבמחקקראתי בהנאה רבה את הפוסט שלך, בעקבות מאמרו של קוזמה.הצגת את עמדתך הצורה עניינית ובהירה.
אהבתי מתוך המאמר שמדינות העולם הנאור הבינו את הפוטנציאל הגלום בתקשוב ולכן הם מקפידים כל כך לשלבו במערכת החינוך. זאת מתוך כוונה ליצור בוגרים שיוכלו לתרום לכלכלת הידע ולחדשנות.
כתומכת נלהבת ברעיון, שטכנולוגיה יכולה לשפר ולהעשיר ידע ע"י הפיכתו לנגיש לכלל האוכלוסיה, במיוחד לאוכלוסיה מרוחקת באזורים כפריים ונידחים, אשמח להמליץ בפנייך על מאמרו של פוקס והורק:" אפריקה והפער הדיגטלי". מאמר שישפוך אור נוסף על יכולות הטכנלוגיה לצמצם פערים דיגטליים הקיימים באופן טבעי בין אוכלוסיות. פערים הנובעים מרמת הכנסה שונה, רמת השכלה שונה,תרבות שונה ןמיגדר. דווקא הטכנולוגיה בהיותה זמינה לכל, תוכל לקדם אוכלוסיות שאולי בדרך אחרת לא יוכלו להגיע למקורות הידע.
אם נשליך זאת לישראל ולמערכת החינוך שלנו, גם אותי מעסיקה מאוד השאלה - איך זה שהישגיינו בחינוך כה דלים ולמרות זאת ישראל נחשבת למעצמה מוהבילה בתחום ההייטק? הרי אותם מובילים הם ללא ספק, בוגרי מערכות החינוך שלנו??.
גילה