הבלוג כסוגה (ז'אנר) וירטואלית

במסגרת איסוף ופיתוח חומרי הלימוד בכישורי- שפה לשנת הלימודים הבאה בבית הספר, אני חושבת רבות על קידום תהליכי הכתיבה של תלמידיי, תוך שילוב יישומים טכנולוגיים שונים. לאחרונה, במסגרת השיטוט והחיפוש באינטרנט, ראיתי שילובים שונים של בלוגי- למידה, במסגרת בתי הספר (ראו בסרגל הצד: בלוגים מעניינים). חיפשתי וקראתי מספר מאמרים, העוסקים גם בבלוג כבמה ליצירה וביטוי עצמי וברצוני לשתף בפוסט זה בחלק מן המידע.
דר' יעקב הכט כותב על "הביטוי העצמי המקוון- המקרה של הבלוג" ומציין שצמיחתם של הבלוגים המהווים אתרים אישיים, נקראים על ידי מיליוני גולשים באינטרנט מדי יום. היצירה, התחזוקה וחשיפתם של הבלוגים יצרה פוטנציאל חדש של יצירה וביטוי עצמי. תחילתם של הבלוגים בשנת 1997 וההתעוררות הגדולה בכתיבתם החלה בסוף שנת 2002.
מבחינה היסטורית לשונית, נטען בספרות כי המונח הוטבע על ידי Jorn Barger בספטמבר 1997 ותיאר צירוף מילים:
'רשת' (web) ו'רישום' (log). כיום המונח זוכה לפופולאריות בשיח היומיומי ואף הוטמע לשפה במילונים החדשים (Herzog, 2004). על פי דר' הכט למרות הרמיזה הלשונית ובניגוד לתפיסות הפופולאריות, הבלוג אינו מהווה יצירה תחבירית או ספרותית ייחודית (נוסח 'סוגה', 'ז'אנר'), אלא מסגרת להצגת ייצוגים עצמיים (בעיקר של פרטים ולעתים של גופים), המתעדכנת ומתאפיינת כמכוונת כלפי ההווה.
את האוריינטציה כלפי ההווה ניתן לבחון ב- 3 צורות:

• הבלוגים מוצגים מבחינה כרונולוגית במבנה זמן נרטיבי הפוך.
• תכני הבלוגים מתייחסים לסוגיות אקטואליות.
• קיימת סדירות ועדכניות בהופעת הבלוגים.

הבלוג כמדיום חופשי הפתוח לגולשים וללא דרישות מוקדמות מציע ארבעה אב- טיפוסים:

• הבלוגים האישיים- יומן אישי מקוון המתרכז סביב הנרטיבים של הגולש.
• הבלוגים של הזירה הציבורית- כוללים מידע ולינקים בעיקר על נושאי חדשות נבחרים וכן פרשנויות על נושאים המעסיקים את הזירה הציבורית.
• הבלוגים הקהילתיים- יוצרים מפתח ומכנה משותף בין קבוצה של אתרים וירטואליים.
• הבלוגים המתמחים- עוסקים בידע בנושאים ספציפיים.

למרות צעירותו היחסית של התחום, ניכרת בספרות העיונית כתיבה משמעותית על הבלוגים. ניתן להבחין ב- 3 גישות מרכזיות, באמצעותן נוהגים לתאר ולנתח את הבלוגים:

• הבלוג כסוגה וירטואלית- טקסט מסוג חדש שבו משולבים ממדי מולטימדיה, היפרטקסט וקוד ייחודי של כתיבה אישית, המעמידה את מחברי הבלוג כדוברים המרכזיים.
• הבלוג כקבוצת שיח אינקלוסיבית- ערוץ נוסף לשיח ולהחלפת רעיונות.
• הבלוג כמקור לביטוי עצמי- ערוץ להבעה סובייקטיבית בעלת חותם אישי להצגת נושאים שונים.

ובכן, כיצד יכולים הבלוגים להוות חלק מן התרבות הבית ספרית? הבלוג יכול לשמש כבמה לכתיבה לתלמידים ולמורים. הבלוג כסביבת למידה מתוקשבת יכול לסייע בטיפוח כישורי השפה והמיומנויות האורייניות.
עמי סלנט במאמרו "הוראה בסביבה ממוחשבת מבוססת בלוגים" מציין כי בלוגים הם אמצעי הוראה המגבירים את האוטונומיה של התלמידים בכיתה ומעצימים אותם במסגרת הלמידה. סלנט מוסיף שמחקרים שנערכו לאחרונה בארה"ב מראים שזירת הבלוגים בכיתה מגבירה את המוטיבציה של התלמידים בחינוך המיוחד, כאשר תחושת הבעלות על הידע מתחזקת אצלם. העלאת תכנים דיגיטליים לאינטרנט באמצעות הבלוג מאפשרת להם לשתף את חבריהם לכיתה וליצור למידת עמיתים. סלנט מונה 3 שלבים להדרכת תלמידים לכתיבת בלוגים:

• כללי התנהגות באינטרנט וסטנדרטים מקובלים של זכויות יוצרים ואתיקה.
• עקרונות של עבודת צוות.
• זיהוי תחום העניין בו הם רוצים לעסוק וכיצד לבחור נושא.

גם דר' יפה בן- עמי ודר' גילה קורץ מצאו במחקרן "שילוב בלוג למידה במערך לימודים אקדמיים ישראל" שהכתיבה בבלוג מסייעת לתהליך הלמידה, ליצירת אינטגרציה של הנושאים הנלמדים מקורסים שונים, בקישור של הידע הנלמד לתפיסות עולם, להפקת תובנות אישיות ולהשמעת קולם האישי- ביקורתי. להערכתן, בלוג הלמידה תרם רבות להעצמת הסטודנטים ולהגברת הביטחון האישי- מקצועי בתכנון, הפעלה ובניהול סביבה טכנולוגית מורכבת ומתקדמת.

ומה בבתי הספר ובכיתות? הבלוג הוא מאגר תוצרי כתיבה שנוצר וצומח על ידי הלומד ברשת האינטרנט. התלמיד כותב על חומרים תיאורטיים, תיעוד לימודי, מחשבות, הרהורים, תובנות וביקורת בעקבות הלמידה, שיתוף בלבטים וברעיונות הקשורים לנעשה בכיתה. באמצעות הבלוג התלמיד מפתח את הנושאים הנלמדים בכיתה, הוא יכול לשלב מדיות דיגיטליות שונות כגון תמונות, סרטונים, קישורים שונים ועוד... בבלוג הכיתתי מופיעים טקסטים מידעיים בנושאים הנלמדים, המלצות, חוויות שונות מהוואי הכיתה ויצירות מפרי עטם של התלמידים. בנוסף- התלמיד משתף את המורים ותלמידי הכיתה ומקבל מהם תגובות. הבלוג מאפשר לתלמידים ביטוי עצמי ויצירתי בכתיבה, תורם ללמידת עמיתים ולמידה שיתופית באמצעות התגובות.
Will Ruchardson מציין שהבלוגים מהווים סביבה להתפתחות אינטלקטואלית של התלמידים המחייבת קריאה, כתיבה, רפלקציה וחשיבה. ולדעת George Siemens באפשרות הבלוג לחולל שינוי בדינאמיקה של הדיאלוג החינוכי. למרחב למידה מבוסס בלוג יש פוטנציאל להעמקת הדיאלוג החינוכי. בלוגים בחינוך מאפשרים אינטראקציה בשתי רמות:
ישירה- גם כותב הבלוג וגם הקוראים יכולים להגיב באופן חופשי.
מקבילה- כותב הבלוג יכול ליצור אינטראקציה עם כותבי בלוגים אחרים על ידי התייחסות בבלוג שלו. בצורה כזו, נוצר דו- שיח מקביל בין כמה כותבים.
חשיבות הדיאלוג הוא ביצירת התודעה לדעות ולעמדות של אחרים. ההתייחסות לבלוגים אחרים מעניקה להם ערך ותשומת לב. לכן הבלוג החינוכי מייצג סביבה פתוחה המזמנת דיאלוג מעמיק יותר תוך התייחסות מתועדת לאחרים ותוך הצבעה על מקורות מידע אחרים.

באופן אישי, בניגוד לדעתו של דר' הכט, אני סבורה שבדומה להתפתחות הספרים הדיגיטליים, גם הבלוג יתפוס בסופו של דבר מקום ייחודי בתוך סוגות הכתיבה המתפתחות בקצב מסחרר בעידן המידע.
כרכזת כישורי- שפה אני מקווה להוביל בשנה הבאה את תהליך ההתנסות ביצירת וכתיבת בלוגים כיתתיים שיובילו ללמידה מעמיקה ומשמעותית, משום שהכתיבה מבוססת בחלק מן הנושאים על קריאת חומרים ממקורות מידע שונים וגם משום שהכתיבה מובילה לידי ביטוי עצמי יצירתי של התלמידים במסגרת הקהילה הכיתתית המתוקשבת שבה כל התלמידים הם הכותבים.
בבלוג הכיתתי תבוא לידי ביטוי כתיבה על:

• אירועי היום בכיתה ובבית הספר.
• לימודי תוכן במקצוע ספציפי כמו היסטוריה, גיאוגרפיה וכד'.
• המלצות על ספרים שקראו.
• המלצות על אתרים בהם ביקרו ומסלולי טיולים.
• נושאים שנלמדו בכיתה.
• כתיבת חיבור/ סיפור/ שיר מפרי עטם.

יהיה מעניין לבחון במהלך השנה את למידת העמיתים בעקבות כתיבת הבלוג, את השיתופיות, את הדיאלוג החינוכי שיתנהל בבלוג, את ההערכה העצמית, את האחריות של הלומד לבלוג ואת קידום תהליכי הכתיבה.