בקורס "אסטרטגיות מתקדמות ללמידה ולהוראה" של דר' נטע נוצר, שמטרתו הבנת התיאוריות ללמידה והוראה והדרכים ליישומן, עסקנו בשיעור הראשון בתיאוריות המסבירות את תהליך הלמידה. למידה היא שינוי קבוע ועקבי בהתנהגות הנובע מהתנסות הלומד. הלומד מסתגל לשינוי ועובר תהליך של הפנמת המידע, הכללתו והסקת מסקנות ממנו. תנאי חשוב ללמידה הוא שהלומד פעיל ומתנסה תוך כדי התהליך. חשוב לשים לב לפערים בין הלומדים בתהליך ההסתגלות לשינויים, כלומר לשוני בין הלומדים. כמורים, האתגר הגדול שלנו הוא בשלב הפנמת הידע והסקת המסקנות אצל הלומדים וחשוב שנתגמל את הלומדים על אלמנטים הדורשים מהם יישום, חשיבה והסקת מסקנות.
התורשה והסביבה מהווים גורמים חשובים בתהליך הלמידה. הלמידה שלנו מושפעת מנקודת המוצא הגנטית שעוברת בתורשה ומתכונותינו האישיות, שחלקן עוברות אלינו גם בתורשה. הלמידה מושפעת גם מתנאים חיצוניים- סביבתיים כגון: אקלים קיצוני, רעשי רקע שמפריעים לריכוז, מצורת הלמידה- אישית, קבוצתית או במליאת הכיתה, מערכים חברתיים ומסביבה תרבותית.
כל זה גרם לי להרהר שוב: מה זו למידה מקוונת וכיצד היא תורמת לשיפור תהליכי הלמידה. כך הגעתי לאתר: http://study.eitan.ac.il/sites/index.php?portlet_id=110546&page_id=3
בו מצאתי סקירה מעניינת על ההיסטוריה של הלמידה מרחוק.
כבר בסוף המאה ה-19 נפתח באוניברסיטת שיקאגו הקורס הראשון מסוגו ברחבי ארה"ב בטכניקת ה"למידה בהתכתבות", בו המרצה והסטודנט היו במרחק רב זה מזה וממוקמים במקומות שונים.
בתקופות שקדמו למאה ה-19, במיוחד באירופה, חינוך והשכלה היו בדרך כלל מיוחסים לגברים בני המעמד הגבוה. בפורמט למידה זה המכונה "החינוך המסורתי" התאספו כל הלומדים במקום אחד ולשם הוזמן המורה להעביר את תורתו. "החינוך המסורתי" פועל עד עצם ימינו אלה. לכן באותה תקופה, הרעיון של "למידה בהתכתבות" נראה מגוחך. קורסים בהתכתבות אשר היוו חלופה לאוכלוסייה שלא יכלה להרשות לעצמה השכלה בפורמט המסורתי, נחשבו קורסים נחותים שרמתם ירודה. אך הצורך ליצור שוויון במתן השכלה לכלל האזרחים בארה"ב, היווה פן נוסף באידיאל הדמוקרטי של אמריקה- וכך הפכה "הלמידה בהתכתבות" לעידן החדש בתחום ההשכלה. עם התפתחות הטכנולוגייה במלחמת העולם הראשונה והטלוויזיה בשנות ה-50 של המאה ה-20, הלימוד מחוץ לכיתה המסורתית תפס תאוצה. כניסת טכנולוגיות האודיו, וידאו והמחשבים לעולמנוסללה את הדרך במהירות ללמידה מרחוק בתחומים רבים. תחום הלמידה מרחוק החל לתפוס תאוצה בד בבד עם התפתחותן של טכנולוגיות חדשות ובפרט מערכות להעברת מידע ברשת. ייסודה של האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה בשנת 1969 ציינה את תחילתה של תקופה בתחום הלמידה מרחוק באמצעים טכנולוגיים. הקבלה לאוניברסיטה לא הייתה כרוכה בקריטריונים השכלתיים מסויימים. למרות שרובם של חומרי הלימוד היו מודפסים על גבי נייר, הם נתמכו באמצעות טכנולוגיות שונות ובזכות כך למעלה מ- 100,000 תלמידים זכו להשתתף ולרכוש השכלה בקורסים שונים באוניברסיטה באותה תקופה. ובארה"ב בשנת 1987 פחות מ- 10 מדינות פיתחו את תחום הלמידה מרחוק, אך עד שנת 1989 כל המדינות ברחבי ארה"ב תמכו בפרוייקטים בתחום הלמידה מרחוק.
ומהפן הפדגוגי, אנו, אנשי החינוך צריכים לתת את הדעת להיבטים רבים וביניהם:
ולסיום קישור ל"ספירלה- מתחדשים בחינוך" על למידה מרחוק: דגמים, כיוונים ומחקרי הערכה מאת- עמי סלנט: http://www.amalnet.k12.il/sites/hadshanut/
התורשה והסביבה מהווים גורמים חשובים בתהליך הלמידה. הלמידה שלנו מושפעת מנקודת המוצא הגנטית שעוברת בתורשה ומתכונותינו האישיות, שחלקן עוברות אלינו גם בתורשה. הלמידה מושפעת גם מתנאים חיצוניים- סביבתיים כגון: אקלים קיצוני, רעשי רקע שמפריעים לריכוז, מצורת הלמידה- אישית, קבוצתית או במליאת הכיתה, מערכים חברתיים ומסביבה תרבותית.
כל זה גרם לי להרהר שוב: מה זו למידה מקוונת וכיצד היא תורמת לשיפור תהליכי הלמידה. כך הגעתי לאתר: http://study.eitan.ac.il/sites/index.php?portlet_id=110546&page_id=3
בו מצאתי סקירה מעניינת על ההיסטוריה של הלמידה מרחוק.
כבר בסוף המאה ה-19 נפתח באוניברסיטת שיקאגו הקורס הראשון מסוגו ברחבי ארה"ב בטכניקת ה"למידה בהתכתבות", בו המרצה והסטודנט היו במרחק רב זה מזה וממוקמים במקומות שונים.
בתקופות שקדמו למאה ה-19, במיוחד באירופה, חינוך והשכלה היו בדרך כלל מיוחסים לגברים בני המעמד הגבוה. בפורמט למידה זה המכונה "החינוך המסורתי" התאספו כל הלומדים במקום אחד ולשם הוזמן המורה להעביר את תורתו. "החינוך המסורתי" פועל עד עצם ימינו אלה. לכן באותה תקופה, הרעיון של "למידה בהתכתבות" נראה מגוחך. קורסים בהתכתבות אשר היוו חלופה לאוכלוסייה שלא יכלה להרשות לעצמה השכלה בפורמט המסורתי, נחשבו קורסים נחותים שרמתם ירודה. אך הצורך ליצור שוויון במתן השכלה לכלל האזרחים בארה"ב, היווה פן נוסף באידיאל הדמוקרטי של אמריקה- וכך הפכה "הלמידה בהתכתבות" לעידן החדש בתחום ההשכלה. עם התפתחות הטכנולוגייה במלחמת העולם הראשונה והטלוויזיה בשנות ה-50 של המאה ה-20, הלימוד מחוץ לכיתה המסורתית תפס תאוצה. כניסת טכנולוגיות האודיו, וידאו והמחשבים לעולמנוסללה את הדרך במהירות ללמידה מרחוק בתחומים רבים. תחום הלמידה מרחוק החל לתפוס תאוצה בד בבד עם התפתחותן של טכנולוגיות חדשות ובפרט מערכות להעברת מידע ברשת. ייסודה של האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה בשנת 1969 ציינה את תחילתה של תקופה בתחום הלמידה מרחוק באמצעים טכנולוגיים. הקבלה לאוניברסיטה לא הייתה כרוכה בקריטריונים השכלתיים מסויימים. למרות שרובם של חומרי הלימוד היו מודפסים על גבי נייר, הם נתמכו באמצעות טכנולוגיות שונות ובזכות כך למעלה מ- 100,000 תלמידים זכו להשתתף ולרכוש השכלה בקורסים שונים באוניברסיטה באותה תקופה. ובארה"ב בשנת 1987 פחות מ- 10 מדינות פיתחו את תחום הלמידה מרחוק, אך עד שנת 1989 כל המדינות ברחבי ארה"ב תמכו בפרוייקטים בתחום הלמידה מרחוק.
ומהפן הפדגוגי, אנו, אנשי החינוך צריכים לתת את הדעת להיבטים רבים וביניהם:
- סביבת למידה טובה, כזו המאפשרת ללומדים/ למשתמשים מגוון כלים טכנולוגיים התומכים במטרות הפדגוגיות.
- סביבת למידה המקלה על הלומד/ משתמש את הנגישות למידע, כגון- חומרים באתר הקורס וקישורים שונים.
- סביבת למידה המאפשרת למורה לבצע הערכה לתלמידיו ולתלמידים אפשרות להעריך את מצבם. הערכה "רציפה" לאורך כל תהליך הלמידה- חשובה ביותר.
- נוחות השימוש וקלות הניווט תורמים לאיכות התהליך הלימודי.
ולסיום קישור ל"ספירלה- מתחדשים בחינוך" על למידה מרחוק: דגמים, כיוונים ומחקרי הערכה מאת- עמי סלנט: http://www.amalnet.k12.il/sites/hadshanut/
דורית היקרה!
השבמחקראשית אני שמחה שחזרנו לשגרת הכתיבה לאחר חופשה ארוכה.
קראתי בעניין את דבריך וכרגיל את מיטבה לנסח את דבריך. אני מסכימה עם התובנות שלך לגבי שילוב המחשב בתהליכי ההוראה למידה. במבוא לסטנדרטים הנדרשים בשילוב התקשוב בבתי הספר היסודי נאמר:"הבנת מקומו ותפקידו של המחשב בחברה ובתרבות היא תנאי לפעילות מושכלת בסביבה מתוקשבת. על התלמיד להיות מוחדע לאפשרויות הגלומות בטכנולוגיות המחשוב כמו גם למגבלותיהן, על מנת שיוכל לשקול, לבחור ולקבל החלטות במהלך עבודתו" אנו המורים צריכים להשתמש בטכנולוגיות החדשות בצורה מושכלת על מנת לשפר את תהליכי ההוראה למידה.
דורית,
השבמחקתודה לך על הסקירה ההיסטורית המעניינת של הלמידה מרחוק. תוכן הפוסט הזכיר לי את מה שד"ר אלון הסגל אמר בכיתה - שהמין האנושי מתפתח מחולשה. כלומר, כל אלו שלא יכלו לרכוש השכלה באופן פורמאלי - ההשכלה הגיעה אליהם אם זה באמצעות התכתבות בעבר או בעזרת הטכנולוגיה כיום.
לאה ומיכל,
השבמחקתודה על תגובותיכן. אכן חזרנו לשגרה העמוסה והדחוסה...
לאה- אני מסכימה עם זאת שתפקידנו להשתמש בטכנולוגיות בצורה מושכלת על מנת לשפר את ההוראה והלמידה, וזה מתחבר לדבריה של מיכל- כך נוכל להגיע גם ליותר תלמידים.
דורית,
השבמחקלמידה מקוונת,למידה מרחוק אינה יכולה להתקיים באופן בלעדי, כפי שציינה זאת דר' גילה קורץ בשעור האחרון, יחד עם זאת אין כל ספק שאפשר באמצעות הלמידה המקוונת להמריא ...להגדיל הספק ולהעצמים למידה חוויתית.בטוחה אני כי תצליחי לשלבה בהוראתך בפועל, בהצלחה.
ורד
דורית,
השבמחקגם אני מאד נהנתי לקרוא את הפוסט שלך,
הלמידה המתוקשבת אכן משדרגת את הלמידה את הנגישות לידע והנגישות לכל אחד. היום כל תלמיד יכול לחקור וללמוד על כל נושא שיחפוץ. אך זה לא מספיק חשוב בעיני התיווך וההנחייה, המשוב המילולי של המורה והקשר החברתי ובנקודה זו אני מסכימה איתך האינטרקציה הלא מילולית והקירבה האנושית חשובים לתלמידים במיוחד בחינוך היסודי.
לדורית : ראשית - סמסטר פורה ובהצלחה .
השבמחקלעניין הפוסט : הסקירה ההיסטורית היתה מאוד מעניינת וחידשה דברים רבים . גם אני סבורה כי אין תחליף לקשר בין מורה -תלמיד , אך עלינו לדעת ולהשכיל כיצד לשלב את התקשוב באופן נכון ויעיל בעבודתנו. למרות כניסת הטכנולוגיה , גם בגילאים הבוגרים יותר , ואני עדה לכך מלימודים גבוהים של ילדי - תיכון והשכלה גבוהה - התיקשוב אינו מהווה את הלמידה אלא רק מוסיף לה .
דורית היקרה!!
השבמחקכתבת פוסט מאוד מעניין במיוחד התרשמתי מפן הפדגוגוי שאנו אנשי החינוך צרכים לתת עליו את הדעת.
בהצלחה בהמשך הסימסטר.
אורי
ורד, לי, נעמי ואורי-
השבמחקכיף להיכנס לבלוג, ולצפות בכ"כ הרבה תגובות מחממות לב, במיוחד לגבי פוסט זה שהתחיל עם רעיון אחר והסתיים בסקירה היסטורית. פשוט כי גם אותי הקריאה של הפן ההיסטורי מאוד עניינה.
ושוב תודה.
דורית