במסגרת הקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה" של דר' נטע נוצר, התבקשנו לנתח מאמר העוסק בתחומי ההוראה- למידה. בחרתי במאמרו של פרופ' גבי סלומון "סביבות למידה קונסטרוקטיביסטיות חדשניות: סוגיות לעיון" משום ששילוב סביבות למידה אטרקטיביות ומעניינות, התורמות ללמידה משמעותית הוא נושא שמעסיק אותי רבות בהוראה בכיתה.
המאמר דן בשילוב המבורך מבחינה חינוכית בין הפסיכולוגיה, הפילוסופיה והטכנולוגיה, אשר הביאו לתפיסות חדשניות אודות הלמידה ולהמשגה של פדגוגיות חדשות המאמצות את הקונסטרוקטיביזם והביא להקמת סביבות למידה חדשניות. השילוב בין השלושה החל לפעול יחדיו כאשר הפילוסופיה של הקונסטרוקטיביזם מספקת את הקו המנחה, הפסיכולוגיה של הלמידה הקונסטרוקטיביסטית את העקרונות הבסיסיים לפעילות הפדגוגית והטכנולוגיה את האמצעים להגשמתם.
מטרת המאמר להעלות מספר שאלות לגבי סביבות אלה, כדי להבין טוב יותר את האפשרויות והמגבלות הגלומות בהן, ולהימנע מאופנות פדגוגיות וטכנולוגיות. המאמר בודק משתנים שונים של למידה והוראה, מציע קווים מנחים ומעורר שאלות למחשבה.
הפסיכולוגיה כפי שבאה לידי ביטוי בתיאוריה של פיאז'ה. ע"פ תפיסתו לאדם יש ידע הנמצא בתוך מערכת של סכמות המתפתחות תוך אינטראקציה שהוא מנהל עם סביבתו. הוא שם דגש על למידה קוגניטיבית בה הלומד מעורב באופן פעיל; ובונה את הידע וההבנות שלו בתהליכים מנטאליים אישיים פנימיים של התאמה והטמעה.
הפילוסופיה כפי שבאה לידי ביטוי ע"י ויגוצקי. האדם בונה משמעות ובמובן זה פעיל בבניית הידע שלו. התפקוד האנושי המורכב כולל פעולות תיווך של התודעה. התיאוריה שלו שמה את הדגש על למידה חברתית. הידע נבנה על סמך התנסויות תרבותיות שמעצבות את הילד ומפתחות אותו.
הקונסטרוקטיביזם מפגיש בין הפסיכולוגיה ובין הפילוסופיה של הלמידה ועם השנים פותחו תיאוריות למידה ואסטרטגיות הוראה הנשענות על רעיון זה. ע"פ גישה זו, ההולכת ותופסת מקום מרכזי בעשייה החינוכית בשנים האחרונות, יכולותיו של התלמיד בלמידה מתפתחות במקביל להתפתחות הקוגניציה וכל אחד מהשלבים מתבסס על השלב הקודם תוך כדי אינטראקציה עם סביבתו בתהליך פעיל.
הטכנולוגיה מספקת את האמצעים. היא התפתחה במהירות אך לא היה לה חיבור עם הפדגוגיה. מערכת החינוך מצאה את עצמה עם טכנולוגיות חדשות שלא עלו בקנה אחד עם העקרונות הפילוסופיים והפסיכולוגיים. מערכת החינוך מצאה את עצמה רודפת אחר הטכנולוגיה. היה עליה להתאים רעיונות פדגוגיים ישנים לאפשרויות החדשות, או להמציא נימוקים חדשים לשימוש בטכנולוגיה. הטכנולוגיה החלה משתלטת על ההוראה ודרשה מן הפילוסופיה והפסיכולוגיה של החינוך ללכת בעקבותיה ולהתאים עצמן אליה. האפשרויות החדשות צריכות לאלץ את מערכת החינוך לחשוב מחדש על ההוראה ולהגדיר מחדש את אופיו של בית הספר שיהיה מושתת על עקרונות של סביבות קונסטרוקטיביסטיות.
שיתוף הפעולה בין שלושת התחומים פועל היטב כאשר הקונסטרוקטיביזם מפגיש בין הפילוסופיה המספקת את עמוד האור המנחה ובין הפסיכולוגיה המספקת את העקרונות הבסיסיים ללמידה והטכנולוגיה המספקת את האמצעים להגשמתם. הטכנולוגיה מממשת את סביבת הלמידה הקונסטרוקטיביסטית בארבע דרכים עקרוניות:
1. הצעת פעילויות אינטלקטואליות ושיתופיות (הדמיות ותכנון).
2. באמצעות מערכות סמלים שדרכן היא מייצגת את העולם (מולטימדיה).
3. הדרך שבה מאורגן המידע כמו גיליונות עבודה, מסדי נתונים והיפרטקסט.
4. אמצעי לשילוב שלושת הדרכים הקודמות יחד: בנייה פעילה של ידע ובמיוחד צורות סמליות (מילה, תרשים ותמונה) וידע הבנוי בצורות ארגוניות ייחודיות הזמינים לבחינה ולהפעלה (מסדי נתונים, מולטימדיה). המעורבות הפעילה בבנייה, בייחודיות או בשיתוף הפעולה היא ההופכת את הדרך הרביעית לרבת העוצמה מכולן.
סוגיות נוספות בהן דן המאמר הן: מה לומדים התלמידים בסביבות למידה קונסטרוקטיביסטיות ומה אמורה להיות מטרתה של למידה זו?, מה ההישגים האישיים שהלומד יכול לקחת איתו ולהעבירם למצבים חדשים כידע ומיומנויות מופשטים בחלקם שאינם תלויים בהקשר?, מה צריכות להיות התוצאות של למידה קונסטרוקטיביסטית?
ככל שנשנה את האמצעים הפדגוגיים, ונשתמש בעקרונות קונסטרוקטיביים בהוראה, הכוללים צוותי עבודה, בעיות בין- תחומיות שיש לפתור במשותף וטכנולוגיה, עלינו לחשוב על אמות מידה ומטרות חדשות ההולמות יותר את הפדגוגיה החדשה כגון אמצעים חדישים למדידת תוצאות.
אחת התוצאות החשובות ביותר של סביבות למידה קונסטרוקטיביסטיות עשויה להיות יכולתם המשופרת של התלמידים לעבוד בצוות ולפתור בעיות מן החיים שהן חדשות לחלוטין ומורכבות, ויכולתם להגיע במשותף למידע ולהפכו לידע בר קיום.
המסקנות העיקריות הנובעות מן המאמר: ייעודו של בית הספר הפועל על פי עקרונות, קונסטרוקטיביסטיים הוא לאפשר לתלמידים להגיע לרמות חשיבה מסדר גבוה, לרכוש מיומנויות של טיפול במידע והפיכתו לידע. תפקידנו לשלב את סביבות הלמידה הקונסטרוקטיביסטיות ואת הטכנולוגיה, לבדוק מה רצוי וליישמו בהוראה, משום שלא כל דבר האפשרי טכנולוגית, חייב להיות גם רצוי להוראה.
המאמר משקף את דעתי ואני סבורה שרק השימוש בטכנולוגיה עצמה ללא שילוב של הפדגוגיה תורמת מעט מאוד לתהליך הלמידה. עצם השימוש באמצעים דיגיטאליים בכיתה, אינו בהכרח מעודד תלמידים ללמידה שונה מהלמידה המסורתית. תפקיד מורים להציב בפני הלומדים אתגרים אינטלקטואליים, כשרים ומיומנויות שבהם יוכלו להשתמש בעתיד. השינוי באופי הלמידה תלוי בסוג הפעילויות המוצעות לתלמידים ובסוג המטלות. חשוב שנבחן היטב את המטרות הפדגוגיות ונתאים להן את היישומים הטכנולוגיים המתאימים. כאנשי חינוך אנו צריכים לשנות את פרדיגמות החשיבה שלנו כדי לשלב את עקרונות הלמידה הקונסטרוקטיביסטיים בתהליכי ההוראה, על מנת לפתח בוגר בעל כשרים ומיומנויות הבאים לידי ביטוי ביכולת להתמודד עם מידע, לקבל החלטות, לנקוט עמדה, לפתור בעיות ולגלות מעורבות חברתית.
המסקנה העיקרית מכל האמור לעיל שהטכנולוגיה והפדגוגיה צריכות להשתלב זו בזו ולהשפיע האחת על השנייה.
מקורות: סלומון, ג' (1997), סביבות למידה קונסטרוקטיביסטיות חדשניות: סוגיות לעיון- סיפור אהבה בשלושה.
המאמר דן בשילוב המבורך מבחינה חינוכית בין הפסיכולוגיה, הפילוסופיה והטכנולוגיה, אשר הביאו לתפיסות חדשניות אודות הלמידה ולהמשגה של פדגוגיות חדשות המאמצות את הקונסטרוקטיביזם והביא להקמת סביבות למידה חדשניות. השילוב בין השלושה החל לפעול יחדיו כאשר הפילוסופיה של הקונסטרוקטיביזם מספקת את הקו המנחה, הפסיכולוגיה של הלמידה הקונסטרוקטיביסטית את העקרונות הבסיסיים לפעילות הפדגוגית והטכנולוגיה את האמצעים להגשמתם.
מטרת המאמר להעלות מספר שאלות לגבי סביבות אלה, כדי להבין טוב יותר את האפשרויות והמגבלות הגלומות בהן, ולהימנע מאופנות פדגוגיות וטכנולוגיות. המאמר בודק משתנים שונים של למידה והוראה, מציע קווים מנחים ומעורר שאלות למחשבה.
הפסיכולוגיה כפי שבאה לידי ביטוי בתיאוריה של פיאז'ה. ע"פ תפיסתו לאדם יש ידע הנמצא בתוך מערכת של סכמות המתפתחות תוך אינטראקציה שהוא מנהל עם סביבתו. הוא שם דגש על למידה קוגניטיבית בה הלומד מעורב באופן פעיל; ובונה את הידע וההבנות שלו בתהליכים מנטאליים אישיים פנימיים של התאמה והטמעה.
הפילוסופיה כפי שבאה לידי ביטוי ע"י ויגוצקי. האדם בונה משמעות ובמובן זה פעיל בבניית הידע שלו. התפקוד האנושי המורכב כולל פעולות תיווך של התודעה. התיאוריה שלו שמה את הדגש על למידה חברתית. הידע נבנה על סמך התנסויות תרבותיות שמעצבות את הילד ומפתחות אותו.
הקונסטרוקטיביזם מפגיש בין הפסיכולוגיה ובין הפילוסופיה של הלמידה ועם השנים פותחו תיאוריות למידה ואסטרטגיות הוראה הנשענות על רעיון זה. ע"פ גישה זו, ההולכת ותופסת מקום מרכזי בעשייה החינוכית בשנים האחרונות, יכולותיו של התלמיד בלמידה מתפתחות במקביל להתפתחות הקוגניציה וכל אחד מהשלבים מתבסס על השלב הקודם תוך כדי אינטראקציה עם סביבתו בתהליך פעיל.
הטכנולוגיה מספקת את האמצעים. היא התפתחה במהירות אך לא היה לה חיבור עם הפדגוגיה. מערכת החינוך מצאה את עצמה עם טכנולוגיות חדשות שלא עלו בקנה אחד עם העקרונות הפילוסופיים והפסיכולוגיים. מערכת החינוך מצאה את עצמה רודפת אחר הטכנולוגיה. היה עליה להתאים רעיונות פדגוגיים ישנים לאפשרויות החדשות, או להמציא נימוקים חדשים לשימוש בטכנולוגיה. הטכנולוגיה החלה משתלטת על ההוראה ודרשה מן הפילוסופיה והפסיכולוגיה של החינוך ללכת בעקבותיה ולהתאים עצמן אליה. האפשרויות החדשות צריכות לאלץ את מערכת החינוך לחשוב מחדש על ההוראה ולהגדיר מחדש את אופיו של בית הספר שיהיה מושתת על עקרונות של סביבות קונסטרוקטיביסטיות.
שיתוף הפעולה בין שלושת התחומים פועל היטב כאשר הקונסטרוקטיביזם מפגיש בין הפילוסופיה המספקת את עמוד האור המנחה ובין הפסיכולוגיה המספקת את העקרונות הבסיסיים ללמידה והטכנולוגיה המספקת את האמצעים להגשמתם. הטכנולוגיה מממשת את סביבת הלמידה הקונסטרוקטיביסטית בארבע דרכים עקרוניות:
1. הצעת פעילויות אינטלקטואליות ושיתופיות (הדמיות ותכנון).
2. באמצעות מערכות סמלים שדרכן היא מייצגת את העולם (מולטימדיה).
3. הדרך שבה מאורגן המידע כמו גיליונות עבודה, מסדי נתונים והיפרטקסט.
4. אמצעי לשילוב שלושת הדרכים הקודמות יחד: בנייה פעילה של ידע ובמיוחד צורות סמליות (מילה, תרשים ותמונה) וידע הבנוי בצורות ארגוניות ייחודיות הזמינים לבחינה ולהפעלה (מסדי נתונים, מולטימדיה). המעורבות הפעילה בבנייה, בייחודיות או בשיתוף הפעולה היא ההופכת את הדרך הרביעית לרבת העוצמה מכולן.
סוגיות נוספות בהן דן המאמר הן: מה לומדים התלמידים בסביבות למידה קונסטרוקטיביסטיות ומה אמורה להיות מטרתה של למידה זו?, מה ההישגים האישיים שהלומד יכול לקחת איתו ולהעבירם למצבים חדשים כידע ומיומנויות מופשטים בחלקם שאינם תלויים בהקשר?, מה צריכות להיות התוצאות של למידה קונסטרוקטיביסטית?
ככל שנשנה את האמצעים הפדגוגיים, ונשתמש בעקרונות קונסטרוקטיביים בהוראה, הכוללים צוותי עבודה, בעיות בין- תחומיות שיש לפתור במשותף וטכנולוגיה, עלינו לחשוב על אמות מידה ומטרות חדשות ההולמות יותר את הפדגוגיה החדשה כגון אמצעים חדישים למדידת תוצאות.
אחת התוצאות החשובות ביותר של סביבות למידה קונסטרוקטיביסטיות עשויה להיות יכולתם המשופרת של התלמידים לעבוד בצוות ולפתור בעיות מן החיים שהן חדשות לחלוטין ומורכבות, ויכולתם להגיע במשותף למידע ולהפכו לידע בר קיום.
המסקנות העיקריות הנובעות מן המאמר: ייעודו של בית הספר הפועל על פי עקרונות, קונסטרוקטיביסטיים הוא לאפשר לתלמידים להגיע לרמות חשיבה מסדר גבוה, לרכוש מיומנויות של טיפול במידע והפיכתו לידע. תפקידנו לשלב את סביבות הלמידה הקונסטרוקטיביסטיות ואת הטכנולוגיה, לבדוק מה רצוי וליישמו בהוראה, משום שלא כל דבר האפשרי טכנולוגית, חייב להיות גם רצוי להוראה.
המאמר משקף את דעתי ואני סבורה שרק השימוש בטכנולוגיה עצמה ללא שילוב של הפדגוגיה תורמת מעט מאוד לתהליך הלמידה. עצם השימוש באמצעים דיגיטאליים בכיתה, אינו בהכרח מעודד תלמידים ללמידה שונה מהלמידה המסורתית. תפקיד מורים להציב בפני הלומדים אתגרים אינטלקטואליים, כשרים ומיומנויות שבהם יוכלו להשתמש בעתיד. השינוי באופי הלמידה תלוי בסוג הפעילויות המוצעות לתלמידים ובסוג המטלות. חשוב שנבחן היטב את המטרות הפדגוגיות ונתאים להן את היישומים הטכנולוגיים המתאימים. כאנשי חינוך אנו צריכים לשנות את פרדיגמות החשיבה שלנו כדי לשלב את עקרונות הלמידה הקונסטרוקטיביסטיים בתהליכי ההוראה, על מנת לפתח בוגר בעל כשרים ומיומנויות הבאים לידי ביטוי ביכולת להתמודד עם מידע, לקבל החלטות, לנקוט עמדה, לפתור בעיות ולגלות מעורבות חברתית.
המסקנה העיקרית מכל האמור לעיל שהטכנולוגיה והפדגוגיה צריכות להשתלב זו בזו ולהשפיע האחת על השנייה.
מקורות: סלומון, ג' (1997), סביבות למידה קונסטרוקטיביסטיות חדשניות: סוגיות לעיון- סיפור אהבה בשלושה.
דורית,
השבמחקאכן, שילוב של טכנולוגיה בחינוך מחייב פדגוגיה ליצירת תהליכי הוראה ולמידה.בעידן זה תפקידנו המורים, במערכת חינוך שהופכת לסבוכה משנה לשנה, להיות בעלי כישורים מיוחדים, להיות מקצועיים, מעניינים, חדשניים, אומנים, מנהלי רשת, מנחים שיודעים להציב אתגרים ללומד עצמאי בסביבות למידה מגוונות.
ורד,
השבמחקתודה על תגובתך, מסכימה מאוד שעבודתנו הופכת להיות סבוכה משנה לשנה ודורשת ידע וכישורים רבים ומגוונים וגם המון כוחות, סובלנות ואורך רוח.