"ולכן כשהמסך ירד, אנחנו ניפרד עד הפעם הבאה, רק עד הפעם הבאה..."

"ולכן כשהמסך ירד, אנחנו ניפרד עד הפעם הבאה, רק עד הפעם הבאה. . ." (נורית בת שחר צפריר )
דורית חברתי היקרה,
אמנם המסך בפרק זה של חיינו ירד, אך כמובן שהפרדה היא רק עד הפעם הבאה. ובינתיים ננשום אויר, נמלא מצברים ונחזור במלא המרץ לשתף פעולה במשימת הסמינריון.
קשה לי לזכור איך התחיל הקשר בינינו. נדמה לי שהוא התחיל בשיחות חולין בזמן ההפסקות . במשך הזמן מעבר לשיחות החולין התחיל גם קשר של חברות לספסל הלימודים התייעצנו התלבטנו ושיתפנו אחת את השנייה במטלות הלימוד ובתסכולים.
המפנה בשיתופיות ובחברות התחיל בסמסטר השני ונמשך עד היום . מעבר לכך שיתוף הפעולה היה גם בתחום המקצועי של כישורי שפה.

אני תקווה שימשך. דורית מצאתי בך תכונות של אדם צנוע, אך מקצועי, פרפקציוניסט, מקפידה על קטנה כגדולה. את התאמת מאוד לאופי שלי .
המסע של שתינו להשלמת המשימה (סיום הלימודים בהצלחה) הוליד שיתוף פעולה פורה. המטלות המשותפות אתגרו אותנו, קראנו מאמרים וסיכמנו , תרגמנו מאמרים באנגלית, התנסינו באתגרים טכנולוגיים כמו "המסע בעקבות הנסיכה, או משחק שבעת המינים " השקענו שעות (שבתות) רבות בכתיבת העבודות התחבטנו בניסוחים כאלה ואחרים ותמיד סמכנו אחת על השנייה .
נהניתי מאוד להיכנס כל שבוע לבלוג שלך ולקרוא את הרשומות שפרסמת. הנושאים שכתבת עליהם היו מגוונים ונגעו בנושאים שלמדנו ובנושאים מתחום ההתמחות המקצועית. אני יודעת שהכתיבה לא הייתה קלה, אך כשקוראים את הרשומות שכתבת ניתן להבחין בסגנון כתיבה אישי, רהוט מנוסח היטב במשלב לשוני גבוה. על כל נושא שכתבת הקפדת להוסיף את התובנות ואת המסקנות האישיות .

גולת הכותרת של העבודה המשותפת שלנו היה פתיחת הבלוג הכיתתי. הבלוג שפתחנו פעיל, הילדים נכנסים כותבים ומגיבים אני נהנית להיות שותפה פעילה.
דורית תודה על הסבלנות ההקשבה והעזרה ,וסליחה אם הייתי לפעמים נודניקית . שמחתי לארח אותך ואני מצפה להמשך החברות גם לאחר סיום הסמינריון.
שלך בהערכה רבה !
לאה.

זה שיר פרידה....?!

"זה שיר פרידות,
תמיד אומרים בין השורות
שכמו חידות
פרידות גם הן אינן פתורות...." (שלמה ארצי)

באחד מימי רביעי, בתחילתו של הסמסטר השני ללימודים, בו התחלנו לכתוב את בלוג הלמידה שלנו, נכנסה דר' גילה קרץ לשיעור, שבמהלכו דיברה גם על הכתיבה בבלוג. ללא כל הודעה מראש, או הכנה מוקדמת, הציגה לעיני ואוזני כולם את הבלוגים של לאה ושלי. הרגשת המבוכה, התחלפה במעט גאווה. אומנם כתבתי רק את פוסט הפתיחה הראשון, אך כשהמשוב הראשוני מעודד, ההמשך נראה פשוט הרבה יותר...
באותו רגע הבנתי שלא רק חברי למגמה קוראים את דברי, אלא כל אחד יכול... וכך תוך כדי התפתחות הבלוג וכתיבת הפוסטים, נוכחתי לדעת בכל פעם מחדש מה רבה הפומביות, פומביות שיש בה הרבה יתרונות מקצועיים.
באופן אישי, פחות חששתי מנושא הכתיבה, מה שהטריד אותי בעיקר זו החשיפה, הפומביות, שבתחילה לא שיערתי את עוצמתה.
הפומביות גרמה לי להרבה התלבטויות והיסוסים, על מה לכתוב, איזה נושא יעניין יותר, באיזו כותרת לבחור, באיזה ציטוט לפתיחה, האם ומתי להוסיף סרטון, תמונה או קישור למאמר שקראתי ומתאים לנושא הכתיבה. בכל דבר קטן שכזה השקעתי מחשבה רבה, הרבה הגהות לכתיבה, הרי כשהכל פתוח צריך להקפיד שלא יהיו שגיאות וגם על הניסוח...
השקעתי מחשבה רבה בכל פוסט שכתבתי, מהרעיון והנושא לכתיבה, בכתיבה עצמה ובעיקר בניסוח התובנות שלי.
עם הזמן גבר הביטחון לתאר דברים שונים מעולמי המקצועי ולהביע את דעותיי בנושאים השונים.
למרות שבתחילה זה נראה קצת מוזר שהפרוייקט שלנו במגמת התקשוב הוא כתיבת בלוג לימודי, במהלך השבועות נוכחתי שהכתיבה בבלוג היא לא עניין פשוט. היו שבועות בהם הכתיבה זרמה וקלחה לעומת שבועות בהם התחבטתי והתלבטתי בנושא לכתיבה. אך היה לכך גם ערך מוסף, משום שכשלא מצאתי נושא לכתיבה, קראתי מאמרים נוספים וכך הוספתי לידע האישי שלי. את מירב המאמצים השקעתי בכתיבת התובנות האישיות שלי על הנושאים השונים והרפלקציה על התהליכים שעברתי. היו נושאים אליהם התחברתי יותר ולחלקם פחות. כתיבת הרפלקציה תרמה לי, משום שחוייבתי לחשוב על הנושאים השונים לעומק, לכתוב את דעתי ולנמקה בנימוקים הגיוניים ורציניים. לעיתים, המחשבות הובילו אותי למחוזות מעניינים עליהם לא חשבתי לפני הכתיבה וסייעו לי מבחינה מקצועית.
במהלך הכתיבה בבלוג ליוותה אותי חברתי היקרה, לאה, שתגובותיה מחממות הלב והענייניות תרמו לתהליך הלמידה שלי. כמו כן לאט לאט, רבו התגובות של חברים מהמגמה ומצאתי עצמי מרבה לעיין בבלוג, קוראת את התגובות המפרגנות, שחיממו את הלב והיפרו את הכתיבה והלמידה בהערות והארות. עם הזמן גיליתי שבבלוג מעיינים אנשי מקצוע שונים וריגשה אותי במיוחד תגובתו של יו"ר פורטל מס"ע, עמי סלנט, שהגיב לפוסט שכתבתי ופירסם שתי רשומות שלי, בנושא הבלוג בפורטל.
בשלב זה אני סבורה שחשוב לקבל תגובות ומשובים. מעבר לפירגון, לעידוד ולמוטיבציה אנו שומעים הערות והארות מקצועיות ולומדים מנסיונם העשיר של המגיבים. במשך הזמן גם עניתי למגיבים השונים, מעין פתיחה של דיאלוג... אני מוצאת שגם לקריאת התגובות ולהתייחסות למגיבים יש חשיבות.
ולסיום?! האמנם?!
כמחנכת ומורה לכישורי שפה בכיתה ג', פתחתי עם עמיתתי, לאה, בלוג כיתתי שמטרתו כתיבת המלצות לספרי קריאה "תלמידי ג'1 קוראים וממליצים". הבלוג נפתח כחלק מעבודת הסמינריון, אך תלמידיי ואני לומדים ונהנים מההתנסות והתפתחות הבלוג הכיתתי.
תודה מיוחדת ללאה חברתי על השותפות בלימודים, בעבודות, בעזרה המקצועית, בעידוד האישי ובתמיכה. שמחתי ללמוד ולעבוד איתך ונתרמתי רבות. מקווה להמשך פורה.
כמו כן תודה לחברותיי ורד, גילה, אילנה, לי ומיכל שטרחו, קראו, התייחסו, הגיבו ועודדו להמשך עשייה.
תודה לגילה היקרה, דר' גילה קורץ, על הליווי והתמיכה. על 4 סמסטרים בהם למדתי רבות.
לפניי עוד דרך ארוכה ואני ממשיכה ללמוד, לקרוא ולהתנסות.

"שטף קריאה"- הערכת אתר לימודי מתוקשב

בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" עסקנו בהערכת אתר לימודי מתוקשב. שותפתי, לאה, ואנוכי בחרנו להעריך את אתר "שטף קריאה". בחרנו באתר זה, משום ששתינו מורות ורכזות בתחום כישורי השפה, ואנו מודעות לחשיבות היכולת לקרוא בשטף, כלומר: במהירות, בדיוק ובאינטונציה מתאימה. תלמידים הקוראים באופן איטי ובלתי רציף לעיתים תכופות יתקשו להבין את מה שקראו. ל-'שטף קריאה' חשיבות מירבית בהשגת המטרה העיקרית של הקריאה- הבנת הנקרא.
יוצרי האתר הם: מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית). האתר עלה לרשת בשנת 2009. מאז הוא עבר מספר עדכונים.
העדכון האחרון כלל הוספת כ-40 טקסטים נוספים ברמות 1 ו-2 נערך באוקטובר 2010. קהל היעד של האתר הם תלמידי כיתות ג' עד י"ב. האתר מכיל טקסטים קצרים בארבע רמות קושי. רמות הקושי נקבעו, בין היתר, על פי אורך הטקסט, מורכבותו והנושא הנדון בו. הסוגות ונושאי הטקסטים רבים ומגוונים וכך התלמידים יכולים לבחור נושא שמעניין אותם. האתר מעוצב באופן שבו המשתמש יכול לנווט בתוך האתר בקלות ובנוחות. העבודה באתר היא עבודה יחידנית ומוגבלת למקורות הרשת בלבד, ללא קישורים חיצוניים. האתר מאפשר תכנית התערבות המבוססת על קריאה חוזרת של אותו טקסט מספר פעמים, מייעלת את שיפור שטף הקריאה ומשפרת את הבנת הנקרא.
הטקסטים באתר מיוצגים על ידי: טקסט כתוב, טקסט קולי, איורים ותמונות, אפשרות להקלטת אודיו עצמית.
רוב הזמן התלמידים יכולים לעבוד באופן עצמאי בקצב אישי ולהציב לעצמם מטרות ממוקדות, תוך קבלת משוב על הישגיהם.
הערכת פעילות התלמידים באתר באה לידי ביטוי במאיצי הקריאה, במדידת הזמן ובגראפי ההתקדמות.
התכנים באתר מותאמים למטרות החינוך הלשוני: הלומדים יהיו בעלי יכולת קריאה מושכלת של טקסטים מעולמות שיח שונים, לפי מסמך הסטנדרטים בחינוך הלשוני. הטקסטים באתר מאורגנים לפי רמות קושי מסוגות שונות, בחלקם מנוקדים ולקוחים מעולמם של הלומדים. הטקסטים נבחרו בהתאמה לסטנדרטים הנדרשים בחינוך הלשוני.
ולהערכתי האישית:
האתר מומלץ מאוד לתלמידים שקריאתם אינה שוטפת ומדויקת. האתר מזמן להם אפשרויות לשיפור הקריאה. ההתקדמות נעשית על פי הקצב האישי של הלומד.
כאשר הלומד נחשף לקריאה מיומנת של הקריין – זה משמש לו כמודל לחיקוי ולמידה של קריאה שוטפת ומוטעמת.
הלומד יכול לחזור ולתרגל את הקריאה עד שהוא מגיע לשליטה מלאה.
הפעילות היא אינדיווידואלית של הלומד מול המחשב, ובכך נמנעת ממנו מבוכה הכרוכה בקריאה בפורום כיתתי, או אולי היראה מדמות המורה המאזין לקריאה.
התלמיד מקבל משוב מיידי ויש לו מעקב אחר ההתקדמות שלו.
התרגול יכול להתבצע גם בבית וגם בביה"ס.
ההתמצאות והניווט באתר ברורים וידידותיים למשתמש.

כיצד ניתן להגן על ילדים בפייסבוק?!?!

"העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו, לא בגלל האנשים שעושים רע, אלא בגלל אלו שלא עושים דבר בעניין"

(אלברט איינשטיין).

בעקבות פרסום הידיעות הטראגיות על הנער בן ה-16, ששם קץ לחייו אחרי שעל פי החשד ספג הקנטות בפייסבוק, וכן על ילדה בת 12 שנאנסה, על פי החשד, בידי בן 17 ובן 22 עמם קיימה קשר ארוך בפייסבוק- קיבלנו, צוות המורות בבית הספר מייל מעניין מהיועצת שלנו, העוסק בהיבטים שונים הקשורים לנושא, כגון: הצעה לעבודה חינוכית בכיתות שעלתה לאתר שפ"ינט בעקבות אירוע התעללות בתלמיד בן 14 בירושלים וקישורים לכתבות שונות - כיצד ניתן להגן על ילדים בפייסבוק?, פייסבוק הוא לא מקום לילדים, הרשת לא הרגה את הנער, הרוע חודר הביתה ועוד...
באתר שפ"ינט מדגישים את העבודה החינוכית הרבה שיש לעשות בקרב בני הנוער על מנת להגביר את המודעות למצבי פגיעה ולפתח את המחוייבות של הנוער לקחת אחריות בסיטואציות מעין אלה.

באתר מציינים שהאקטואליה והכתבות המתרסמות בעיתונות מספקות לנו לעיתים אירועים שאנשי חינוך נקראים להגיב אליהם ולנצל את התרחשותם והחשיפה שלהם בתקשורת, כגורם מזמן לקיומו של שיח המחדד, מבהיר ומדגיש מסרים חינוכיים.
ואני חושבת שלא נפקד כאן גם מקומם של ההורים, לשוחח, לשמוע, להקשיב, להבין, לתמוך ולעודד את ילדיהם הפרטיים, למרות זמן האיכות המועט יחסית שיש ו / או שמקדישים היום רוב ההורים לילדיהם עקב אילוצים מאילוצים שונים.

ברצוני להביא מספר נקודת מעניינות שהועלו בכתבות הנ"ל:
הכתבות מדגישות שהמקרים שפורסמו מעוררים שוב רתיעה וחשש מפני האינטרנט והרשתות החברתיות. אבל האם שורש הבעיה או הפתרון נמצאים בפייסבוק?!
וזו השאלה החשובה לדעתי האישית.
הרשתות החברתיות כיום הן מרכזיות ביותר בחוויית ההתבגרות של בני נוער, לכן תופעות האלימות המילולית והפיזית המוכרות לנו מחצר בית הספר כהורים וכמורים, הולכות ומתפשטות גם ברשתות החברתיות- אך שם לדברי הכתב, עודד ירון, הן זוכות לחיי נצח.
צביה אלגלי, מומחית למדיה חברתית ויועצת לאיגוד האינטרנט הישראלי, מודה שאין מתכון קסם למנוע את הישנות המקרים. לדבריה, צריך לחנך את בני הנוער ליותר אכפתיות ולהדגיש בפניהם את חשיבות הדיווח על מקרי פגיעה והתעללות ברשת.
עומר אפרת מחברת סנסגון המפתחת טכנולוגיה חדשה לבקרה ולהגנה על ילדים ברשת, מסביר שיש מגוון רחב ומוחשי של סכנות לילדים ברשת. כדי להתמודד איתן צריך לשנות תפיסה ולפתח סוג אחר של יכולות זיהוי תהליכים חינוכיים.
לדברי אלגלי, ההורים לא צריכים להיות מומחים לאינטרנט כדי לעזור לילדיהם ומציעה להורים כמה טיפים להתמודדות:
@ הקשיבו להם ובמקביל שאלו מה קורה ברשת.
@ זכרו שגם אם אתם חברים של ילדיכם בפייסבוק, לפעמים יש להם כמה פרופילים.
@ הגיבו וטפלו סיטואציות פוגעניות המתפתחות בפייסבוק- מחוץ לרשת, בשיחה עם ילדיכם- אין לכך תחליף!!

אני סבורה שהנושא רציני, מורכב וחשוב ביותר. משום שחלק נכבד מחיי הילדים "עובר" לרשת החברתית, שם מתנהלים חיי החברה שלהם. חשוב שנשלוט בכל היישומים הטכניים, אך חשוב יותר להיות ערניים, לעקוב לבקר. והחשוב והמשמעותי ביותר, לנהל שיחות, להקשיב, לזהות מצוקות ובעיות אצל ילדינו הפרטיים ואצל תלמידינו המתעוררות בחיי היומיום וכן בפייסבוק.
הדברים מועצמים ומקבלים מימדים מפחידים בפייסבוק, אך הם היו קיימים גם קודם וימשיכו להתקיים גם אחר כך. ההבדל הוא רק סוג החשיפה וגודל הפרסום.
וחשוב, חשוב מאוד, לאפשר להם לפתוח חשבון בפייסבוק בגיל המותר ולא לזייף את תאריך הלידה. היום לכל ילד בבית הספר היסודי יש חשבון בפייסבוק, למרות שלפי הגיל המותר- זה אמור לקרות בגילאים בוגרים יותר.

אז כדאי נשמשיך ונקפיד על ערוצי שיחה פתוחים וכנים עם ילדינו, נהיה קשובים ואכפתיים ותמיד תמיד- נהיה זמינים בשבילם!!!

גוגל דוקס בחדר המורים

בקורס 'הערכת טכנולוגיות ידע', במסגרת עבודת הסיכום, חשבנו שותפתי, לאה, ואנוכי לנסות ולשלב עבודה עם יישומי הגוגל דוקס בצוות המורים בבית הספר. בחרנו בגוגל דוקס משום שהיא מערכת המאפשרת ניהול למידה. גוגל דוקס של גוגל מאפשרת לנו ליצור ולהעלות מסמכי וורד, אקסל ופאוור פוינט קיימים או לכתוב חדשים ולהישאר איתם ברשת. הגוגל דוקס חינמי, מקוון וזמין מכל מחשב שמחובר לאינטרנט ושומר את המסמכים ברשת וגם במחשב.
הגוגל דוקס הוא כלי עזר יעיל וידידותי למורים המבקשים להקים פורטל שיתופי באינטרנט. יישום הגוגל דוקס נותן מענה להקניית מיומנויות המידענות והאוריינות הבאות: עבודה משותפת, שמירה ואגירת מידע, ביטוי עצמי של רעיונות, כתיבה ושיפור יכולת הכתיבה.
שירות ניהול המסמכים המקוון של גוגל מאפשר למורים להעלות מסמכים ולעבוד איתם בשיתוף עם אחרים. מורים בבתי הספר יכולים להשתמש בגוגל דוקס כדי לכתוב מטלות מקוונות, להעלות אותן לאתר משותף שבו כל תלמידי הכיתה יכולים לצפות באינטרנט ולהוריד את המסמכים למחשב שלהם (סלנט, 2010).
לקבלת ההחלטות לבחירת יישום הגוגל דוקס ושילובו בעבודת צוות המורים בבית הספר נעזרנו במאמר של Bates & Poole - הוראה אפקטיבית באמצעות טכנולוגיה בהשכלה הגבוהה. כמורים הנדרשים לקבל החלטות לגבי בחירת טכנולוגיה המתאימה להוראה, ברמה האסטרטגית וברמה הטקטית וגם לדאוג לאיזון המתאים בין המדיות השונות, אנו נזקקים למודל תיאורטי להכוונת הבחירה של המדיה, היישום או הטכנולוגיה. המאמר מתאר את מודל ה- SECTIONS, עליו הסתמכנו בבואנו לבחון את התאמת יישום הגוגל דוקס לעבודה השוטפת בצוות המורים.
השלב הראשון בהטמעת טכנולוגיית הגוגל דוקס יהיה לצוות המורים בבית הספר במסגרת של ההשתלמות המוסדית, המתקיימת בבית הספר אחת לשבוע ומחייבת את השתתפות כלל המורים. במסגרת ההשתלמות יוקצו 4 מפגשים לצורך הטמעת היישום ולאחר מכן יתקיימו ייעוצים אישיים בהתאם לצרכים.
בבואנו להציג את היתרונות שבשימוש בגוגל דוקס בפני צוות המורים, יש להתחשב בצרכים של כל קבוצות המטרה. בחדר המורים צוות מגוון של מורים בעלי צרכים והעדפות שונים, כגון- אמהות שיש להן משפחה שיקדמו בברכה את הגמישות שבעבודה מהבית, ללא צורך בשעות נוספות בבית הספר. למורים שאינם שולטים ביישומי המחשב, הטכנולוגיה יכולה להיות שימושית כתמיכה לעבודה בבית הספר, כאשר היא מספקת לה גישה אלטרנטיבית.ההטמעה הראשונית תהווה בסיס להתנהלות צוות המורים מול ההנהלה במטרה לשדרג את מאגר הידע הארגוני, כלומר יצירת מאגר ידע של הארגון כולו.
השימוש בטכנולוגיה בהוראה הוא אמצעי ולא מטרה. לכן, חשוב שהמורים לא יבזבזו זמן רב ללמידת שימוש הטכנולוגיה והפעלתה. השימוש בטכנולוגיית הגוגל דוקס קל ולא נדרש מהמורים להשקיע זמן רב בלמידת היישום. השימוש בגוגל דוקס אינו דורש רמה גבוהה של כישורים מיוחדים היות והממשק מזכיר את יישומי האופיס.
הבחירה והשימוש בגוגל דוקס מאפשרת למידה והוראה המבוססות על העברה ושיתופיות במידע, היישום מאפשר למורים בניית מאגר של התנסויות מועילות בבית הספר. המורים משתפים את הצוות בהתנסויות לימודיות שהם עוברים בכיתה, בדפי עבודה מוצלחים או במערך שיעור מעניין, בכך הם מסייעים למורים אחרים שלומדים מהם. שיתוף בידע מקצועי בקרב עמיתים כאשר כל אחד תורם למאגר משותף את החומרים שנמצאים במאגר האישי שלו, כך שלכל חבר צוות קיימת נגישות לחומרים מתוך המאגר. ההטמעה הראשונית תהווה בסיס להתנהלות צוות המורים מול ההנהלה במטרה לשדרג את מאגר הידע הארגוני, כלומר יצירת מאגר ידע של הארגון כולו. לדוגמה: מערך הטפסים וההערכות הבית- ספרי יהיה אחיד ונגיש לכלל המורים.
הרעיון העומד מאחורי גוגל דוקס הוא השיתופיות. תיאוריות הלמידה טוענות כי כדי שהלמידה תהיה אפקטיבית עליה להיות אקטיבית, המורים צריכים לעשות שימוש ביישומי גוגל דוקס השונים על מנת להרחיב את בסיס מאגר הידע שלהם. השימוש בגוגל דוקס מזמן למורים הזדמנויות לתכנון חומרי לימוד המבוססים על אינטראקציה של מורה – מורה ומורה – תלמיד.
בבחירת היישום התחשבנו בנושאים נוספים כגון: עלויות, חידוש ונושאים ארגוניים.

לסיום אצרף סרטון המדגים את יתרונות השימושים השיתופיים, הקלות והנוחות:




מקורות מידע לרשומה זו:

http://hl.mla.ac.il/info/Course/201110003252000310103421100_Z68241621655589636.pdf

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1902

הבלוג שלנו: תלמידי ג'1 קוראים וממליצים

"פעם חשבתי שכתיבה מול המחשב מורידה מהערך. יש משהו בפיזיות, במגע העט עם הנייר, לראות את המחיקות, את הנחשים העקלקלים שהולכים שוליים, שאפשר להבחין בתיקונים בכתב, שקסם לי. ואז התרגלתי למחשב. גיליתי שיש לזה כמה יתרונות. אין צורך להעתיק כל דבר שש פעמים, וכל טעות אפשר תכף לתקן" (אהרון מגד).

פוסט זה מהווה המשך 'מעשי' לפוסט שפרסמתי בעבר העוסק בבלוג כסוגה (ז'אנר) וירטואלית.
בשמחה והתרגשות רבה הבלוג של כיתתי, כיתה ג'1 בבית הספר 'בן גוריון' ברחובות, עלה לרשת והתחיל במסעו המרתק. במקום לכתוב המלצות לספרים במחברת הכתיבה, או להדפיסן בתוכנת עיבוד תמלילים- כך שרק אני, המורה, קוראת, ההמלצות מתפרסמות על דפי הרשת, התלמידים קוראים את המלצות חבריהם וכך נחשפים לספרי קריאה נוספים מסוגות שונות ומעשירים את חוויית הקריאה שלהם. התלמידים גם מגיבים להמלצות המתפרסמות בבלוג וכאן באה לידי ביטוי השיתופיות שנוצרת על ידי קריאת ההמלצות המתפרסמות בבלוג והתגובות- משובים אליהן.
פתיחת הבלוג לוותה ב'חבלי לידה' רבים, אך עם כל שלב נוסף וההתמודדות עם המהמורות שבדרך, עלתה והתפתחה תחושת הסיפוק וההצלחה.
הרעיון לפתיחת הבלוג ולבחירת הנושא בו יעסוק, קרם עור וגידים במהלך חיפוש נושא לעבודה הסמינריונית של לאה, עמיתתי שעוברת יחד איתי את כל התהליך, ושלי. כמורות ורכזות בתחום השפה אנו מחוברות לנושא הכתיבה, ויישומו דרך הבלוג נראה מתאים ומאתגר.
פתחנו את הבלוג http://gimelone1.blogspot.com/ ופירסמנו את הרשומה הראשונה העוסקת במטרות הבלוג ובהנחיות לכתיבת ההמלצות בבלוג. אציין שההנחיות עלו במקביל להנחייה בנושא בכיתה: חזרה על מאפייני כתיבת ההמלצה על ספר והדרכה על כתיבת רשומה בבלוג, כתיבת תגובה ואישור ההזמנה להשתתפות בבלוג.
שוחחנו גם על כתיבת תגובה ראויה, כדי לא לפגוע ולהעליב חברים לכיתה. וכמובן על משמעות הפרסום מעל דפי הרשת...
הקשיים הראשוניים בהם נתקלנו היו קשיים טכניים כגון:
@הזמנת תלמידי הכיתה להשתתף, לכתוב ולהגיב בבלוג- אופציה שמשום מה לא התאפשרה מהמחשב שלי, אלא רק מהמחשב של לאה...
@פתיחת תיבות דואר ב- GMAIL לכל תלמידי הכיתה- כאן נעזרתי במדריכת המחשבים מטעם קרב, משום שעדיין אין לי חיבור לאינטרנט בכיתה... לפחות יש מחשב...
@תלמידים שלא הצליחו לפתוח בבית את תיבת הדואר ו/ או לא הצליחו לאשר את הזמנת ההשתתפות בבלוג.
@עידוד התלמידים לכתוב בבלוג, ממש כמו בכיתה, לא כולם אוהבים לכתוב...
@הכתיבה עצמה- שיפור תהליכי הכתיבה כדי שיתאימו לסוגה.
@התגובות- עדיין יש תלמידים שמתייחסים לכתיבת התגובה כמו לצ'ט.

ההתמודדות עם פתיחת הבלוג והכתיבה בו מאתגרת וחדשה עבורם ועבורי. הן מעצם הכתיבה, שהיא כתיבה מתוקשבת שלא מתבצעת במחברת או ב-WORD, והן הכתיבה השיתופית- תהליכית- כותב ההמלצה מקבל תגובות ויכול להגיב ולהתייחס אליהן וכך נוצר דו- שיח לימודי פורה, התורם גם להשבחת הכתיבה העתידית של התלמידים המפנימים את ההארות/ הערות במשובים.
אני עדיין מתלבטת בסוגיית התגובה לרשומות של תלמידיי. משום שאם אגיב, אני חייבת להגיב לכולם ולא לפספס, אחרת יהיו תלמידים שייפגעו. לכן כרגע אני מגיבה בעל פה בכיתה על הרשומות המתפרסמות, על התגובות, על מידת ההיענות וההשתתפות ועל הכתיבה בהתאם לסוגה.
אני מקווה שהפעלת הבלוג בכיתה יהווה סביבה שתעודד קריאה, כתיבה, רפלקציה וחשיבה. ברור לי שזהו תהליך ממושך שיתפתח וישתכלל במהלך שנת הלימודים הנוכחית.
ואני כבר חושבת על פתיחת בלוג לכל תלמיד בשנה הבאה...
חשוב לי לציין שפתיחת הבלוג לוותה במכתב (במייל) והסבר להורי התלמידים, שרובם גילו התעניינות ושיתוף פעולה.
למעשה, הבלוג מאפשר לתלמידים להתבטא על ידי כתיבת ההמלצות הכוללות את דעתם האישית על הספר שקראו. גם פיתוח היצירתיות בא לידי ביטוי בצירוף תמונות תואמות של כריכת הספר, צירוף ביוגרפיה של הסופר ועוד.
השיתופיות באה לידי ביטוי במשובים שהתלמידים כותבים אחד לשני.
אני מקווה שהמשך הכתיבה בבלוג יעשיר את אוצר המילים של התלמידים, יעודד אותם לקריאת ספרים נוספים, ישפר את סגנון כתיבתם וגם יתרום לעבודת הצוות בכיתה.
אני מאוד מקווה שיחברו את המחשב בכיתתי לאינטרנט בהקדם, כדי שאוכל להתייחס לבלוג ושנעבוד איתו גם בשיעורים בכיתה, כרגע אנו תלויים במערכת השעות של חדר מחשבים...

מה בין תיאוריית עיבוד המידע להיפרטקסט?

במהלך הלימוד לבוחן בקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה וללמידה" מתוך הספר: פסיכולוגיה חינוכית מאת דר' ציפי בר- אל, בפרק 5 העוסק בגישה הקוגניטיבית ללמידה- קראתי על השערת עיבוד המידע. לפי השערת עיבוד המידע שיכחה מתרחשת כתוצאה מתקלה באחד משלבי הזכירה: הצפנה, איחסון או שליפה. מידע שלא הוצפן כהלכה או מידע שהוצפן באופן חלקי ישכח במהרה. ככל שעיבוד המידע עמוק יותר ורחב יותר, כך הוא ייזכר לזמן רב יותר. ב'עיבוד עמוק' הכוונה להבנת המידע, כלומר להצפנה סמנטית טובה, תוך כדי קישורו לפיסות רבות של מידע, קודם על ידי העמקה בחומר- עריכת השוואות, הסקת מסקנות ממנו, קישורו לחומר אחר, הפקת השלכות ממנו ועוד. ב'עיבוד רחב' הכוונה לשימוש בסוגים רבים של ייצוגים פנימיים בחושים השונים: ייצוגים חזותיים, שמיעתיים וכד'. ככל שההצפנה נעשית באמצעות ייצוגים טובים יותר המידע מעוגן ב'מגירות' רבות יותר בזיכרון, קשור באסוציאציות רבות יותר ולכן זוכרים אותו טוב יותר.
העיבוד האישי של החומר הוא תנאי הכרחי לקשירתו למערך המידע בזיכרון לטווח ארוך, ולכן הוא חשוב וחיוני בלמידה. המורה יכול לסייע בכך שיקשור את חומר הלימוד החדש לחומר שנלמד קודם. כשניתן רצוי לערוך השוואות בין החומר החדש לישן. על פי מודל ההוראה של ברונר, המתבסס על למידת גילוי (Bruner,1961a, 1961b, 1966) למידה טובה מתרחשת כאשר התלמיד מבין את חומר הלימוד בדרך של תובנה, שבה הוא תופס את הקשר המשמעותי בין חלקי הידע או הנושא הנלמד. הבנה אמיתית ועמוקה של הנושא כשלם שהוא יותרמסכום חלקיו מובילה ליישומו במצבים שונים ורבים, ולהבנה כיצד נושאים אחרים קשורים אליו.
על פי סלומון (2000) וסלנט (2003) רצוי לאפשר לתלמידים תנאי למידה גמישים ומשוחררים, יש לפתח יחידות למידה אינטגרטיביות מקוונות, ולעצב סביבה לימודית חדשה על פי הגישה הקונסטרוקטיביסטית, בה הלומד מעורב באופן פעיל בתהליך של הפיכת המידע לידע משמעותי. תהליך הבניית הידע הוא תהליך תוך- אישי וכמובן בין- אישי.
על פי חן (1998) אופיו של הידע השתנה מהותית במעבר מסמלי הדפוס לעולם הדיגיטלי של היפרטקסט והיפר מדיה,
וכתוצאה מכך, מתחוללים שינויים יסודיים במיומנויות הלמידה ובארגונה, מימד הידע משתנה מקווי למורכב וחסר ארגון היררכי, הידע המיוצג הינו דינאמי וזורם, התקשורת מהירה ומאפשרת קישוריות והמשתמש יכול לארגן את היסודות המציגים ידע בגמישות רבה לפי צרכיו.
טכנולוגיית ההיפרטקסט מציבה אתגרים חדשים של חשיבה דיגיטלית ומאפשרת לעבור מלמידה המבוססת על חיפוש מידע ליניארי במאגרי מידע מסורתיים, ללמידה המבוססת על הבניית ידע ממידע בגישה לא ליניארית. סביבת ההיפר מדיה המודרנית מספקת למשתמשים דרגת חופש גבוהה בניווט דרך תחומי ידע שונים, אך גם מציבה בעיות העולות מהצורך להרכיב ידע מכמויות גדולות של פיסות מידע נפרדות, המושגות באופן לא ליניארי (עשת- אלקלעי,2004).
מערכת המידע הממוחשבת יוצרת סביבה המחייבת מיומנויות של אנליזה לגבי הפריט הבודד ושל סינתזה לגבי קישורו לפריטים אחרים. גמישות המידע יוצרת נגישות רחבה ויכולת להגיע למידע מסוים, לכן טכנולוגיית המחשב היא טכנולוגיה כוללנית המרחיבה את יכולות התלמיד לטפל בידע. היתרונות הגלומים בטכנולוגיה כגון: אחסון מידע ושליפתו, גמישות ארגון המידע, היקף ומגוון המידע ונגישות למידע הרלוונטי מאפשרים פעילות גומלין עצמאית בין הלומד למידע (אורן, 1995).
ידע בונים ולכן אי אפשר להפריד בין הידע הנבנה לבין הפעילות של בנייתו. כדי לפרש ולהבין מידע מורכב, הפרט חייב לחבר את הנקלט למאגרי הידע שלו, להפיק משמעות מחיבור זה ולבחון אותו לאור פיסות מידע אחרות. פסיכולוגים קוגניטיביים הראו שידע מיוצג ומאורגן במערכת הזיכרון ארוך הטווח (הסמנטי) בצורה של רשתות משמעות. המושגים מוצגים במערכת הזיכרון באשכולות הקשורים זה לזה. התיאוריות על רשתות סמנטיות מניחות שכאשר אדם משתמש או נחשף למושג מסוים, מופעלים בזיכרונו בתהליך מתפשט, כל אותם מושגים הנמצאים בזיקה לאותו מושג, בלי שהוא מודע לכך. מחקרים מוכיחים שמושגים מאורגנים בזיכרון בסמיכות סמנטית למושגים אחרים, הקשורים זה לזה באמצעות מערכת ענפה ומסועפת של קישורים. למושגים אין משמעות רבה כשהם עומדים בפני עצמם. הזיכרון הסמנטי הוא כאוסף ענק של צמתים וקישורים השזורים זה בזה וחולקים זה עם זה שטחי מחייה. ביולוגים מצביעים על כך שהמוח הוא המקום שבו מתרחשת האינטראקציה, שבו מתקיימים יחסי חליפין בין כל מיני רשמים וחוויות ושבו הם מתורגמים, וכך אנחנו יכולים להגיב לעולם בשלמות אחת (המר,עשת, 2006;מקלוהן, 2003;סלומון,2000).
הפרט נותן משמעות משלו למידע בעזרת מבנה הדעת והקישורים שלרשותו בעזרתם יוצר במוחו רשת משמעויות, הדגש הוא על בניית רשת של קישורים בין פריט המידע החדש לבין הידע הקיים אצל הלומד. חוקרים מצאו שתלמידים הלומדים נושא כלשהו וחשים שהם 'יודעים' אותו, מדווחים על מפות קוגניטיביות שפיתחו בחשיבתם ושמהן הם שואבים את משמעות הדברים. בנוסף אם עוזרים לתלמידים לארגן פריטי מידע בצורה של מפה, בהדגשת הקשרים שבין הפרטים, עצם בניית המפה מאלצת את הלומד לחשוב על האופן שבו מתקשרים הפריטים זה לזה והבנת החומר משתפרת באופן משמעותי. בניית רשתות משמעות ותהליך הקישור בין המרכיבים השונים, היא התהליך של הפיכת מידע לידע. המכלול הוא זה שנותן משמעות לפריטים ומסייע להפיכת המידע לידע (סלומון, 2000).
לשימוש בטכנולוגיות המחשוב השונות פוטנציאל גבוה לשיפור והעשרת תהליך הלמידה. כאשר נשכיל לשלב את הטכנולוגיה בצורה מיטבית התואמת את צרכי הלומדים, מאפייני הלומדים, מטרות הלמידה ותחומי הדעת השונים, נשפר את איכות ההוראה ואת רמתה. הלמידה תהפוך ליעילה, אטרקטיבית ומהנה יותר עבור הלומדים.
סביבות ההיפרטקסט וההיפרמדיה הן בעלות פוטנציאל רב בלמידה- התלמידים רוכשים מיומנויות חדשות בלמידה עצמית, מתנסים בקבלת החלטות, בבחירת חומרי מידע רלוונטיים והערכה עצמית.
למורה תפקיד משמעותי ביצירת סביבת היפרטקסט מזמנת למידה ויעילה:
על המורה להגדיר את המשימות אותן יבצעו התלמידים בסביבת ההיפרטקסט,להגדיר ציפיות ומטרות ברורות כדי למקסם את תוצאות הלמידה. עלינו להכין את סביבת הלמידה כך שתשרת היטב את מטרות הלמידה, את תחום הדעת ואת צרכי הלומדים תוך התחשבות בשונות ביניהם. חשוב מאוד ליצור קישורים מגוונים כגון: מלל, תמונות, גרפים, מפות, הפניות לאתרים וכד' – כל זאת בהתאם לצרכים ובצורה ברורה.
חשוב ליצור מנגנוני שיטוט התואמים את השונות בין הלומדים, עלינו לקחת בחשבון סגנונות חשיבה שונים, ניהול למידה שונה, יכולות ורמות ידע שונות אצל הלומדים וכמובן להתחשב בגיל הלומדים. על סרגלי הניווט להיות מתוכננים כך שלתלמידים תהיה נגישות נוחה וברורה לקישורים השונים, עלינו לבנות את סביבת ההיפרטקסט כך שתכוון את הלומד לנתיב הנכון לחיפוש, כדאי ליצור מספר אפשרויות ואופני חיפוש. דבר זה יפחית את העומס הקוגניטיבי מהלומדים ויסייע להם לנווט במרחבי סביבת ההיפרטקסט, ויהפוך את הלמידה לחווייתית, מעניינת ופורייה.
רצוי לבנות את הלמידה בצורה הדרגתית והיררכית, לפחות בשלביה הראשונים ולסייע בהדרכה מתאימה.
יש להתאים את החיפוש ליכולות הלומד- חיפוש מונחה בשלבים או חיפוש מתקדם ומורכב.
רצוי לשלב למידה בסביבות היפרטקסט באתר הבית- ספרי, בתוך אתרי הכיתות או אתרי המקצוע לפי תחום הדעת.
יש לאפשר לכל תלמיד לעבוד לפי יכולותיו והקצב האישי שלו בטווח זמן נתון, תוך כדי כך על המורה לעקוב אחר התקדמות הלומדים באופן אישי כדי לראות היכן הצליח והיכן נתקל בקושי, על מנת לסייע לו להמשיך בתהליך הלמידה. בשלב מתקדם יותר כדאי להפנות את הלומדים לחקר עצמאי.
כדאי לשלב בעזרת הקישורים גם משימות שונות שבצידן הערכה- מספק לתלמיד משוב מיידי ומעלה את המוטיבציה.
ניתן לצרף גם קישורים לתוצרי תלמידים ולשלב הערכת עמיתים. בנוסף אפשר דרך קישורים מתאימים להעלות מטלות לבדיקת המורה.
לצערי, עדיין אין לי ניסיון מקצועי בהוראה בסביבת היפרטקסט, אך לדעתי בתחומי הדעת של כישורי- שפה , כבר בקריאת טקסט ובהתמודדות עם אוצר מילים חדש, הנגישות המיידית לפירושי מילים ולמושגים שונים, תורמת להבנה. בשלבים מתקדמים יותר אפשר לכוון את הלומד ליצירות השייכות לסוגה הנלמדת, לביוגרפיה של היוצרים, ליצירות נוספות, למושגים העוזרים לניתוח של יצירות ספרותיות וכד'.
בכתיבה יכול הלומד להפיק טיוטות ולהעבירן דרך הקישור המתאים לבדיקת המורה, כך ניתן לערוך טיוט חוזר עד לקבלת תוצר הכתיבה הסופי.
בסביבת ההיפרטקסט טמון פוטנציאל גבוה , נקווה שנדע להשתמש בו בהתאם.