זה שיר פרידה....?!

"זה שיר פרידות,
תמיד אומרים בין השורות
שכמו חידות
פרידות גם הן אינן פתורות...." (שלמה ארצי)

באחד מימי רביעי, בתחילתו של הסמסטר השני ללימודים, בו התחלנו לכתוב את בלוג הלמידה שלנו, נכנסה דר' גילה קרץ לשיעור, שבמהלכו דיברה גם על הכתיבה בבלוג. ללא כל הודעה מראש, או הכנה מוקדמת, הציגה לעיני ואוזני כולם את הבלוגים של לאה ושלי. הרגשת המבוכה, התחלפה במעט גאווה. אומנם כתבתי רק את פוסט הפתיחה הראשון, אך כשהמשוב הראשוני מעודד, ההמשך נראה פשוט הרבה יותר...
באותו רגע הבנתי שלא רק חברי למגמה קוראים את דברי, אלא כל אחד יכול... וכך תוך כדי התפתחות הבלוג וכתיבת הפוסטים, נוכחתי לדעת בכל פעם מחדש מה רבה הפומביות, פומביות שיש בה הרבה יתרונות מקצועיים.
באופן אישי, פחות חששתי מנושא הכתיבה, מה שהטריד אותי בעיקר זו החשיפה, הפומביות, שבתחילה לא שיערתי את עוצמתה.
הפומביות גרמה לי להרבה התלבטויות והיסוסים, על מה לכתוב, איזה נושא יעניין יותר, באיזו כותרת לבחור, באיזה ציטוט לפתיחה, האם ומתי להוסיף סרטון, תמונה או קישור למאמר שקראתי ומתאים לנושא הכתיבה. בכל דבר קטן שכזה השקעתי מחשבה רבה, הרבה הגהות לכתיבה, הרי כשהכל פתוח צריך להקפיד שלא יהיו שגיאות וגם על הניסוח...
השקעתי מחשבה רבה בכל פוסט שכתבתי, מהרעיון והנושא לכתיבה, בכתיבה עצמה ובעיקר בניסוח התובנות שלי.
עם הזמן גבר הביטחון לתאר דברים שונים מעולמי המקצועי ולהביע את דעותיי בנושאים השונים.
למרות שבתחילה זה נראה קצת מוזר שהפרוייקט שלנו במגמת התקשוב הוא כתיבת בלוג לימודי, במהלך השבועות נוכחתי שהכתיבה בבלוג היא לא עניין פשוט. היו שבועות בהם הכתיבה זרמה וקלחה לעומת שבועות בהם התחבטתי והתלבטתי בנושא לכתיבה. אך היה לכך גם ערך מוסף, משום שכשלא מצאתי נושא לכתיבה, קראתי מאמרים נוספים וכך הוספתי לידע האישי שלי. את מירב המאמצים השקעתי בכתיבת התובנות האישיות שלי על הנושאים השונים והרפלקציה על התהליכים שעברתי. היו נושאים אליהם התחברתי יותר ולחלקם פחות. כתיבת הרפלקציה תרמה לי, משום שחוייבתי לחשוב על הנושאים השונים לעומק, לכתוב את דעתי ולנמקה בנימוקים הגיוניים ורציניים. לעיתים, המחשבות הובילו אותי למחוזות מעניינים עליהם לא חשבתי לפני הכתיבה וסייעו לי מבחינה מקצועית.
במהלך הכתיבה בבלוג ליוותה אותי חברתי היקרה, לאה, שתגובותיה מחממות הלב והענייניות תרמו לתהליך הלמידה שלי. כמו כן לאט לאט, רבו התגובות של חברים מהמגמה ומצאתי עצמי מרבה לעיין בבלוג, קוראת את התגובות המפרגנות, שחיממו את הלב והיפרו את הכתיבה והלמידה בהערות והארות. עם הזמן גיליתי שבבלוג מעיינים אנשי מקצוע שונים וריגשה אותי במיוחד תגובתו של יו"ר פורטל מס"ע, עמי סלנט, שהגיב לפוסט שכתבתי ופירסם שתי רשומות שלי, בנושא הבלוג בפורטל.
בשלב זה אני סבורה שחשוב לקבל תגובות ומשובים. מעבר לפירגון, לעידוד ולמוטיבציה אנו שומעים הערות והארות מקצועיות ולומדים מנסיונם העשיר של המגיבים. במשך הזמן גם עניתי למגיבים השונים, מעין פתיחה של דיאלוג... אני מוצאת שגם לקריאת התגובות ולהתייחסות למגיבים יש חשיבות.
ולסיום?! האמנם?!
כמחנכת ומורה לכישורי שפה בכיתה ג', פתחתי עם עמיתתי, לאה, בלוג כיתתי שמטרתו כתיבת המלצות לספרי קריאה "תלמידי ג'1 קוראים וממליצים". הבלוג נפתח כחלק מעבודת הסמינריון, אך תלמידיי ואני לומדים ונהנים מההתנסות והתפתחות הבלוג הכיתתי.
תודה מיוחדת ללאה חברתי על השותפות בלימודים, בעבודות, בעזרה המקצועית, בעידוד האישי ובתמיכה. שמחתי ללמוד ולעבוד איתך ונתרמתי רבות. מקווה להמשך פורה.
כמו כן תודה לחברותיי ורד, גילה, אילנה, לי ומיכל שטרחו, קראו, התייחסו, הגיבו ועודדו להמשך עשייה.
תודה לגילה היקרה, דר' גילה קורץ, על הליווי והתמיכה. על 4 סמסטרים בהם למדתי רבות.
לפניי עוד דרך ארוכה ואני ממשיכה ללמוד, לקרוא ולהתנסות.

הבלוג שלנו: תלמידי ג'1 קוראים וממליצים

"פעם חשבתי שכתיבה מול המחשב מורידה מהערך. יש משהו בפיזיות, במגע העט עם הנייר, לראות את המחיקות, את הנחשים העקלקלים שהולכים שוליים, שאפשר להבחין בתיקונים בכתב, שקסם לי. ואז התרגלתי למחשב. גיליתי שיש לזה כמה יתרונות. אין צורך להעתיק כל דבר שש פעמים, וכל טעות אפשר תכף לתקן" (אהרון מגד).

פוסט זה מהווה המשך 'מעשי' לפוסט שפרסמתי בעבר העוסק בבלוג כסוגה (ז'אנר) וירטואלית.
בשמחה והתרגשות רבה הבלוג של כיתתי, כיתה ג'1 בבית הספר 'בן גוריון' ברחובות, עלה לרשת והתחיל במסעו המרתק. במקום לכתוב המלצות לספרים במחברת הכתיבה, או להדפיסן בתוכנת עיבוד תמלילים- כך שרק אני, המורה, קוראת, ההמלצות מתפרסמות על דפי הרשת, התלמידים קוראים את המלצות חבריהם וכך נחשפים לספרי קריאה נוספים מסוגות שונות ומעשירים את חוויית הקריאה שלהם. התלמידים גם מגיבים להמלצות המתפרסמות בבלוג וכאן באה לידי ביטוי השיתופיות שנוצרת על ידי קריאת ההמלצות המתפרסמות בבלוג והתגובות- משובים אליהן.
פתיחת הבלוג לוותה ב'חבלי לידה' רבים, אך עם כל שלב נוסף וההתמודדות עם המהמורות שבדרך, עלתה והתפתחה תחושת הסיפוק וההצלחה.
הרעיון לפתיחת הבלוג ולבחירת הנושא בו יעסוק, קרם עור וגידים במהלך חיפוש נושא לעבודה הסמינריונית של לאה, עמיתתי שעוברת יחד איתי את כל התהליך, ושלי. כמורות ורכזות בתחום השפה אנו מחוברות לנושא הכתיבה, ויישומו דרך הבלוג נראה מתאים ומאתגר.
פתחנו את הבלוג http://gimelone1.blogspot.com/ ופירסמנו את הרשומה הראשונה העוסקת במטרות הבלוג ובהנחיות לכתיבת ההמלצות בבלוג. אציין שההנחיות עלו במקביל להנחייה בנושא בכיתה: חזרה על מאפייני כתיבת ההמלצה על ספר והדרכה על כתיבת רשומה בבלוג, כתיבת תגובה ואישור ההזמנה להשתתפות בבלוג.
שוחחנו גם על כתיבת תגובה ראויה, כדי לא לפגוע ולהעליב חברים לכיתה. וכמובן על משמעות הפרסום מעל דפי הרשת...
הקשיים הראשוניים בהם נתקלנו היו קשיים טכניים כגון:
@הזמנת תלמידי הכיתה להשתתף, לכתוב ולהגיב בבלוג- אופציה שמשום מה לא התאפשרה מהמחשב שלי, אלא רק מהמחשב של לאה...
@פתיחת תיבות דואר ב- GMAIL לכל תלמידי הכיתה- כאן נעזרתי במדריכת המחשבים מטעם קרב, משום שעדיין אין לי חיבור לאינטרנט בכיתה... לפחות יש מחשב...
@תלמידים שלא הצליחו לפתוח בבית את תיבת הדואר ו/ או לא הצליחו לאשר את הזמנת ההשתתפות בבלוג.
@עידוד התלמידים לכתוב בבלוג, ממש כמו בכיתה, לא כולם אוהבים לכתוב...
@הכתיבה עצמה- שיפור תהליכי הכתיבה כדי שיתאימו לסוגה.
@התגובות- עדיין יש תלמידים שמתייחסים לכתיבת התגובה כמו לצ'ט.

ההתמודדות עם פתיחת הבלוג והכתיבה בו מאתגרת וחדשה עבורם ועבורי. הן מעצם הכתיבה, שהיא כתיבה מתוקשבת שלא מתבצעת במחברת או ב-WORD, והן הכתיבה השיתופית- תהליכית- כותב ההמלצה מקבל תגובות ויכול להגיב ולהתייחס אליהן וכך נוצר דו- שיח לימודי פורה, התורם גם להשבחת הכתיבה העתידית של התלמידים המפנימים את ההארות/ הערות במשובים.
אני עדיין מתלבטת בסוגיית התגובה לרשומות של תלמידיי. משום שאם אגיב, אני חייבת להגיב לכולם ולא לפספס, אחרת יהיו תלמידים שייפגעו. לכן כרגע אני מגיבה בעל פה בכיתה על הרשומות המתפרסמות, על התגובות, על מידת ההיענות וההשתתפות ועל הכתיבה בהתאם לסוגה.
אני מקווה שהפעלת הבלוג בכיתה יהווה סביבה שתעודד קריאה, כתיבה, רפלקציה וחשיבה. ברור לי שזהו תהליך ממושך שיתפתח וישתכלל במהלך שנת הלימודים הנוכחית.
ואני כבר חושבת על פתיחת בלוג לכל תלמיד בשנה הבאה...
חשוב לי לציין שפתיחת הבלוג לוותה במכתב (במייל) והסבר להורי התלמידים, שרובם גילו התעניינות ושיתוף פעולה.
למעשה, הבלוג מאפשר לתלמידים להתבטא על ידי כתיבת ההמלצות הכוללות את דעתם האישית על הספר שקראו. גם פיתוח היצירתיות בא לידי ביטוי בצירוף תמונות תואמות של כריכת הספר, צירוף ביוגרפיה של הסופר ועוד.
השיתופיות באה לידי ביטוי במשובים שהתלמידים כותבים אחד לשני.
אני מקווה שהמשך הכתיבה בבלוג יעשיר את אוצר המילים של התלמידים, יעודד אותם לקריאת ספרים נוספים, ישפר את סגנון כתיבתם וגם יתרום לעבודת הצוות בכיתה.
אני מאוד מקווה שיחברו את המחשב בכיתתי לאינטרנט בהקדם, כדי שאוכל להתייחס לבלוג ושנעבוד איתו גם בשיעורים בכיתה, כרגע אנו תלויים במערכת השעות של חדר מחשבים...

ויקיפדיה לשירות המורה

"הידע מדבר- החוכמה מקשיבה..."  (ג'ימי הנדריקס)


בזמן האחרון, נושא הויקיפדיה מעסיק אותי רבות, מעבר לשימוש הרגיל כמאגר מידע. נחשפתי לאפשרויות הגלומות בויקיפדיה להוראה, בסמסטר השני ללימודים, בהרצאתה של דר' חגית מישר- טל "על שיתופיות בלמידה ועל למידה שיתופית בסביבת "ויקי" באוניברסיטה הפתוחה" (כתבתי על כך בפוסט שלי "ויקיפדיה, ויקיבוץ ומה שביניהם"...). בסמסטר הנוכחי, אנו לומדים עם דר' חגית מישר- טל בקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה- היבטים בינלאומיים" ובו יישמנו את השימוש בויקיפדיה. לא ארבה בתיאור תחושותי לגבי יישום טכנולוגי זה, משום שחבריי למגמה עשו זאת באופן טוב ומקיף בבלוגים שלהם. אציין רק שהויקי הוא יישום שיתופי שונה מהיישומים אותם היכרנו עד כה, ולכן צריך לחשוב על אילו צרכים הוא יכול לענות לנו במסגרות ההוראה- למידה השונות ואילו תהליכי למידה ניתן לייעל באמצעותו.
בכתב העת "הד החינוך אל המאה ה- 21", כרך פ"ד, גיליון 6 מיוני 2010, כתב אמתי מור על כנס "אקדמיית ויקיפדיה 2010" שנערך ביוני באוניברסיטת תל אביב. בכנס שהופק בשיתוף "עמותת ויקימדיה ישראל" ובית הספר לתקשורת במכללה האקדמית נתניה, הוקדש מושב מיוחד בכנס לשימוש בטכנולוגיית ויקי במערכת החינוך בישראל. את המושב ניהל פרופסור דני בן- צבי מאוניברסיטת חיפה, שביקש להראות עד כמה דומים האתגרים והמשימות שעומדים לפני עורכי ויקיפדיה לאתגרים ולמשימות של המורה והמחנך בימינו. העריכה בויקיפדיה מבוססת על מעגל עבודה בעל 3 ראשים: ביצוע (כתיבת הערך), משוב (עבודת העורכים) ותיקון (ביצוע של הכותב בעקבות המשוב). העבודה על כל שלביה נעשית באופן מקוון, נראה לעיני כול ויש בה דיאלוג ורפלקטיביות התורמים להשגת תוצאה אידיאלית- ערך נכון, מעודכן וכתוב היטב. בן- צבי בוחר "בלמידה מאירת עיניים" כנקודת הפתיחה של התהליך וטוען כי באמצעות שילוב נכון של עבודה עם אתר ויקיפדיה, המורה יכול ללמד את תלמידיו על אותו בסיס תלת- ראשי שעליו מושתתת עבודת האתר. הוא ודוברים אחרים בכנס הביאו דוגמאות לכיתות- מכיתות ד' ועד סטודנטים באוניברסיטה- שהתנסו בשילוב ויקיפדיה בלמידה, וכולם, למרות קשיים מסויימים, טוענים שהתוצאה והחוויה של המשתתפים, מורים ותלמידים כאחד, מוצלחים וטובים. התחום נמצא בתחילת הדרך, אך אפשר לומר שתוואי כלשהו כבר סומן ושכל מורה יכול להתחיל לצעוד בו במידה שיבחר לשלב טכנולוגיית ויקי בהוראתו.
דברים אלו הובילו אותי לחשוב על שילוב טכנולוגיית ויקי בפיתוח תהליכי כתיבה ומיומנויות הבעה בכתב אצל התלמידים. כמורה ורכזת תחום כישורי השפה, אני עוסקת בנושאים אלו במהלך ההוראה ומתמודדת עם קשיי התלמידים.
לימוד הכתיבה מחייב התנסות בכתיבה. לצורכי ההוראה אפשר להצביע על שלושה תהליכים בכתיבה: 1. יצירת הטקסט ופיתוחו. 2. עריכת הכתוב. 3. משוב של קורא חיצוני.
במהלך הכתיבה, חשוב לבצע הערכה וחשוב לשתף בה את התלמיד, משום שאנו מתמקדים בהתפתחות ובהתקדמות של כל תלמיד לאורך התהליך. ישנן מספר דרכים לביצוע הערכת הכתיבה: משוב בכתב על פי קריטריונים שנקבעו, שיחה- מפגש הערכה, פורטפוליו- תיעוד תהליכי הכתיבה בזמן מסויים, הערכה עצמית של התלמיד, הערכת עמיתים ורפלקציה.
המשכתי לשוטט ולחפש חומרים, שיסייעו לי לנסות לקדם ולפתח את הנושא בבית הספר, והגעתי למחקרו המעניין של יהודה פלד "למידה ומשוב באמצעות ויקי" שבדק את תרומתה של כתיבה אקדמית נתמכת משוב עמיתים והנחיית מרצה בסביבת ויקי ללמידה משמעותית, לקיחת בעלות על הלמידה ושיפור מיומנויות אקדמיות ומידעניות של הלומדים. הוא מביא דברי חוקרים שונים הטוענים שכאשר הסטודנט לוקח על עצמו מידה מסויימת של אחריות ללמידה, הדבר מוביל לעלייה ברמת הביטחון העצמי שלו, ברמת הישגיו, המוטיבציה ללמידה ויעילות הלמידה. לקיחת אחריות על הלמידה מובילה להבנה טובה יותר של הלומד את חוזקו ואת חולשותיו, דבר המאפשר לו למנף את יכולותיו במצבי למידה שונים. במחקר זה טכנולוגיית הויקי, יוצרת סביבת למידה המהווה שילוב של התמקדות בלומד, בידע ובהערכה- מעצבת ומסכמת. זוהי סביבה ממוקדת- לומד, מכיוון שעריכת דפים בויקי מתייחסת לידע, מיומנויות, גישות ואמונות שהלומדים מביאים איתם. ממוקדת- ידע, מכיוון שהפעילות מבוססת על הבניית ידע אישי של כל לומד ויצירת בסיס ידע משותף של קבוצת הלומדים. ממוקדת- הערכה מעצבת מכיוון שהיא מאפשרת משוב וחשיבה מחדש לצורך שיפור תוצרי הלומדים. הערכה מסכמת- ניתן למורה לבדוק את תרומתו של כל תלמיד במשך כל התקופה. כמו כן היא מעודדת מיומנויות של הערכה עצמית.
מהממצאים הראשונים של המחקר עולה כי: @ הרמה הראשונית של כתיבת ערך אקדמי הינה נמוכה, אך משוב והנחייה מתמשכים של מנחה הקורס יחד עם משוב עמיתים מעלים את רמת התוצר האקדמי. @ קיים חוסר נכונות לתת משוב כן לעמיתים. @ ניתן לסווג את המשובים הניתנים במסגרת משוב עמיתים לשלוש קבוצות: משוב בונה, משוב מרצה ומשוב חסר משמעות.
השימוש בטכנולוגיית הויקי לשיפור תהליכי כתיבה יכול לעזור בעידוד כתיבה יצירתית, שיתופית ומובנית. תוצרי התלמידים מוצגים לקורא במסמך אחד משותף שנוצר תוך כדי האינטראקציה הלימודית ביניהם.
כשאני מלמדת את הסוגה: טיעון ושכנוע, בה על התלמידים לכתוב טיעון בהתאמה למבנה הסוגה (טענה, ראיות, נימוקים, הסתייגויות וסיכום) אוכל לחלק את הכיתה לקבוצות לומדים בנות 4 תלמידים. התלמידים יציגו את עמדותיהם השונות על ידי שימוש בטקסטים שקראו, הפניית הקורא על ידי קישורים למקורות המידע בהם הסתייעו וכתיבת עמדתם האישית והמנומקת. חלוקת העבודה תתבצע בדף השיחה בויקי, כמו למשל בחירת הנושא עליו יבססו את הטיעון. תפקיד כל אחד מחברי הקבוצה לערוך את הכתוב, להוסיף את עמדתו האישית ואת נימוקיו, ולערוך מבנית וטקסטואלית את הדברים, כשהמטרה היא כתיבת טיעון מוצלח בהתאם לסוגה.
לדעתי, תהליך כזה יועיל ויתרום להשבחת תהליכי הכתיבה והתוצר הסופי.
כך יזכו התלמידים לערך מוסף כפול- גם ידע בנושא הטיעון וגם להשבחת כתיבתם.
אפשר כמובן לנהל את המשובים בדף השיחה וכל תלמיד יהיה אחראי לעריכת תוצר הכתיבה שלו בהתאם למשובים שקיבל.
סביבת הויקי יעילה ללמידה משום שהיא כלי, יחסית פשוט לתפעול, היא סביבה בה כל תלמיד יכול לתרום, היא סביבה המאפשרת שקיפות- מאפשרת לראות את התרומה של כל תלמיד ולכן היא כלי הערכה חשוב למורה מעבר לציונים.
בנוסף היא כלי עבודה א- סינכרוני המאפשר עבודה משותפת של מורים ותלמידים במקומות ובזמנים שונים. בנוסף,טכנולוגיית הויקי מאפשרת תכנון מוקדם וחלוקת עבודה של הלומדים.
חשוב מאוד שאנו, המורים נעודד את התלמידים כדי להשביח את הכתיבה ואת תהליכי הלמידה, חשוב שנקפיד על העברת ביקורות בונות ושמירה על כבוד התלמידים ונעריך את התוצר על פי קריטריונים שנקבעו מראש וידועים לתלמידים (ממש כמו במחוון).