"השומע- שוכח, הרואה- זוכר, העושה- מבין" (קונפוציוס)



‏הצגת רשומות עם תוויות למידה שיתופית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות למידה שיתופית. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 11 ביולי 2010

נטיקה- כללי התנהגות באינטרנט

"ואמר רבי אלעזר, אמר רבי חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר 'ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי' " (מגילה ט"ו, ע"א)

בקורס 'שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה- היבטים בינלאומיים' הזכירה דר' חגית מישר- טל בשיעור האחרון את המושג נטיקה- (כללי התנהגות בסביבת מידע: זכויות יוצרים, שמירה על פרטיות וכללי כתיבה- מניעת אלימות ברשת) כחלק אינטגראלי מנושא הטכנולוגיה בתהליך הכשרת אזרח העתיד.

המונח 'נטיקה' ברשת מציין 'נימוס אינטרנטי', כללי התנהגות באינטרנט. מונח זה הינו עיבוד של המונח 'אתיקה' שמשמעותו נימוס וכללי התנהגות בחברה. בין כללי ההתנהגות קיימים חוקים, הנמצאים בהסכמים המלווים תנאי שימוש באתרים מסויימים, או בתוכנות המיועדות להורדה מן הרשת.
כללי התנהגות אחרים, שהתפתחו במשך הזמן, אומצו באופן רצוני על ידי המשתמשים. כללים אלו מהווים קווים מנחים להתנהגות ברשת.

מטרת כללי ההתנהגות היא לגרום למשתמשים להתחשב במשתמשים אחרים ובצרכים שלהם.
רוזאן סטון (1991) הגדירה את המרחב הקיברנטי (מרחב וירטואלי, מטאפורי של מערכות מחשב ורשתות מחשב) כמרחב חברתי שבו אנשים נפגשים פנים מול פנים, אך עם הגדרות חדשות של 'פנים' ושל 'מפגשים'.
בין הסוגיות האתיות השונות ברשת האינטרנט קיימות:
@ זהירות ברשת ופרטיות
@הטרדות באינטרנט
@זכויות יוצרים
@חופש הדיבור/ צנזורה וחופש הגישה למידע
@אחריות ספקי השירות
@התנהגות קבילה ברשת

כמובן, שאפשר לכתוב רבות על כל אחת מן הסוגיות הנ"ל, אך בפוסט זה אתייחס בעיקר לסוגיית זכויות היוצרים.
מדריך זכויות היוצרים באינטרנט ובתוכנה לפי החוק מ- 2007 http://www.y-law.co.il/page140.html?amp, מדגיש בעיקר את הנגישות הקלה ליצירות השונות מכל מקום בעולם והקלות שב"הורדתן" מהאינטרנט, מול חוסר יכולת האכיפה האפקטיבית.
עלינו לזכור שעצם הופעת תמונה, כיתוב, צילום, קובץ מוסיקה, גרפיקה, תוכנה או כל קובץ אחר באינטרנט, אין משמעו שהוא ניתן לשימוש חופשי. קודם כל עלינו להניח שלכל יצירה יש זכויות יוצרים.
תחום האינטרנט וזכויות היוצרים הוא תחום מתפתח ומתחדש והפסיקות בו משתנות מעת לעת.
למעשה, קיים מעין ניגוד אינטרסים בין זכויות היוצרים לבין חופש המידע הקיים ברשת. מאז כניסת האינטרנט ככלי בשימוש יומיומי, אופני התקשורת והגישה למידע בחיינו השתנו לבלי הכר. האינטרנט ממשיך ומתפתח ומהווה מקור עצום ואדיר של זרימת מידע חופשית.
אך במקביל לכל היתרונות, עולים קשיים הקשורים לדיני זכויות יוצרים, משום שהאינטרנט פתח פתח להפרת זכויות יוצרים שקשה לשלוט עליה.
הטכנולוגיה מאפשרת הפצת מידע, ללא תלות בגבולות הגיאוגרפיים ובמהירות עצומה. הבעיות העיקריות הן העתקה/ שינוי של חלקים בטקסט/ יצירה וגניבת קרדיט על עבודות.
אביטל גילדין וחנה קפויה, מציינות במאמרן 'זכויות יוצרים בעידן המידע' שהעידן הדיגיטאלי הביא ברכה למוסדות האקדמיים, אך הקשיים נובעים מכך שהפורמט הדיגיטאלי מקל על ההעתקה. קיים מתח בין הרצון לשמור על זכויות היוצרים לבין השאיפה להפיץ ידע ולהרבות למידה. לדבריהן, סביבת הוראה השואפת לחנך לחשיבה עצמאית חייבת חופש. עליה לאפשר גישה ליצירות מסוגים שונים- מאמרים, מסמכים, ממצאים, תמונות, יצירות אמנות ועוד. ההגבלה על השימוש צורמת במיוחד כשמדובר בשימוש לצרכי הוראה. על גבולות החופש האקדמי להיות גבולות של אתיקה ויושרה, ולא של בעלות. ההוראה המתוקשבת חוללה שינוי במהות ההוראה ובימינו- הדרישה שתלמידים יקבלו גישה לחומרי לימוד מקוונים היא הכרח חינוכי.
עם התפתחות הטכנולוגיה, העבודה בסביבת האינטרנט מחייבת את המחנכים/ מורים/ הורים לעסוק בשאלות אתיות. עליהם ללמד את התלמידים כיצד להשתמש במידע כתוב וחזותי המופיע ברשת, מבלי להפר את חוקי זכויות היוצרים.

תפקידנו כמחנכים להכין את תלמידינו בדרך המיטבית להתמודדות עם המידע ועם דרכי ההתקשרות ברשת האינטרנט.
עלינו להכשירם להשתמש בעושר המידע בצורה מושכלת, יעילה, ביקורתית, אחראית וזהירה.
כמו כן עלינו לחנכם לנהוג ביושר ובכבוד כלפי הזולת וכלפי המידע.
עלינו ללמדם להיות צרכנים נבונים של מידע ולבדוק את אמינותו, ללמדם להבחין בין מידע רלבנטי, חשוב ונחוץ לבין מידע שגוי. 
עלינו להמשיך ולפתח את הלמידה השיתופית, ללמדם לחלוק במידע שברשותם ולנצל את הטכנולוגיה לשם כך. 

ואני מצרפת קישור למצגת מטעם משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, מינהל מדע וטכנולוגיה, בנושא: לחנך את דור הרשת.http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/EAE4C748-8208-4F80-ACA7-9F1C71283B9A/49709/להשתלמויותקל.ppt

סוגייה  נוספת, שמעניינת אותי מתחום ה'נטיקה' היא זהירות ברשת ופרטיות, אך על כך אכתוב באחד הפוסטים הבאים.

 קישור נוסף לסרטון ובו דר' אברום רותם מעלה דילמות וסוגיות הנוגעות לזכויות יוצרים, המלוות את המורים בבתי הספר בעבודתם היומיומית:



לכתיבת פוסט זה, קראתי ונעזרתי ב:
http://www.li-net.net/nodeweb.asp?t=16231
http://cms.education.gov.il/educationcms/units/mazkirut_pedagogit/meidaanut/
http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/motytp/search/netiqs.htm






יום שני, 10 במאי 2010

חווייה מתוקשבת

אני מעוניינת לשתף אתכם בהתנסות חווייתית של למידה מתוקשבת של לאה, עמיתתי ושלי.
ב"מחקרון " הסיכום שלנו בקורס "משחקים מתוקשבים" בחרנו לבדוק מה יהיו סוגי האינטראקציות הבינאישיות שיתפתחו במהלך המשחק בין הלומדים? וכיצד הן יבואו לידי ביטוי במהלך המשחק.
ערכנו את ה"מחקרון" בכיתתה של לאה, כיתה קטנה, 23 תלמידים (איזה כיף...).
בחרנו במחולל המשחק "הדרך לאוצר" מתוך האתר של נועם: http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/noamtp/noam.htm
יצקנו לתוך המחולל את התוכן שבחרנו, העוסק בשבעת המינים- מאפיניהם הבוטאניים, תנובתם ושיום שם פעולת האיסוף שלהם. יחידה זו נלמדת בכיתתה של לאה כחלק מיחידת הלימוד של שבועות. המשחק מהווה פתיח לנושא שבעת המינים.
לאחר ביצוע הניסוי, יצאתי בתחושה שמעבר לבדיקת האינטראקציות שהתפתחו בין התלמידים במהלך המשחק, השגנו גם תוצר לוואי מוצלח בדמות "מפת הידע" הכיתתית של התלמידים- מקל ומשפר בהמשך את תהליך ההוראה/ למידה.
התנסות מתוקשבת זו היתה חדשה, מהנה ומעניינת עבורי. התרשמתי משיתוף הפעולה החיובי בין תלמידי הכיתה, שבא לידי ביטוי בהחלטות השקולות והמתחשבות בבן/ בת הזוג השותפים למשחק, בההקפדה ובשמירה על הסדר וה"תור" במשחק, בהתייעצויות בין בני הזוג או בין הזוגות שישבו בסמוך כאשר נתקלו בשאלה עליה התקשו לענות, בשיתוף בקבלת ההחלטות כמו ההתקדמות במסלול המשחק לכיוון האוצר, בפירגון, בעידוד, בקבלת ההפסד ועוד...
כמובן שהתגלעו גם חילוקי דעות ו/ או ניסיון של אחד מבני הזוג "להשתלט" על העניינים, אך זה לא פגע באווירה הלימודית הנעימה שנוצרה.
מתוך השאלונים אותם מילאו התלמידים בתום המשחק למדנו על הנאתם מהמשחק, על הידע החדש שצברו, על העניין שגילו, על העדפתם למשחק עם שותף (לאו דווקא במשחק תחרותי).

מעט מתגובות התלמידים:


  • ככל ששיחקתי יותר, זכרתי ולמדתי יותר...

  • מהנה יותר ללמוד בעזרת משחק ולא מדף עבודה...

  • אפשר לחזור ולשחק כמה פעמים שרוצים...

  • התייעצנו בינינו כשלא ידענו מה התשובה והחלטנו יחד...

  • למדתי דברים שלא ידעתי קודם...

  • כיף ללמוד דרך משחקים...

נוכחתי לדעת שתלמידים מסוגלים ללמוד לבד בעזרת הכלים אותם מזמנת לנו הטכנולוגיה. הם נהנים ללמוד דרך משחקים לימודיים ומעבר לתהליך הלמידה משיגים ערכים נוספים כגון שיתוף פעולה, סיוע הדדי, סבלנות וסובלנות.


ברצוני להעיר, שלמרות כל זאת יש צורך בפיתוח מחוללי משחקים באופן מושכל, התואם את התכנים והצרכים. לצערי, מחולל זה בו השתמשנו לוקה בחסר בהרבה היבטים. ואולי זו תובנה שלי בעקבות החשיפה והמידע במהלך הקורס.

יום שלישי, 20 באפריל 2010

ויקיפדיה... ויקיבוץ ומה שביניהם...

בשיעור האחרון הסבירה דר' חגית מישר- טל על שיתופיות בלמידה ועל למידה שיתופית בסביבת "ויקי" באוניברסיטה הפתוחה, בנוסף ראינו מודל ליצירת מטלת ויקי מוצלחת. השיתופיות בלמידה וההיבט החברתי הזכירו לי הודעה שפורסמה ביומן (מרץ 2010 ) קיבוץ גבעת- ברנר, בו אני ומשפחתי הקטנה מתגוררים. וזו לשון ההודעה:

אתר אינטרנט חדש נפתח – "ויקיבוץ גבעת ברנר"
האתר, http://gb.wikibbutz.org/ , בנוי במתכונת ויקיפדיה. ב 'ויקיבוץ' יש דף לכל חבר, אלפי סיפורים ועשרות אלפי תמונות. יחודו של ויקיבוץ הוא שכל אחד ואחת יכול להיכנס ולערוך כל דף שהוא – ממש כמו בויקיפדיה! התוכן ההתחלתי של ויקיבוץ מבוסס על אתר "סיפורי גבעת ברנר". אני מקווה שתוכן חדש יתווסף על ידי הקהילה, וה־ויקיבוץ יהפוך במהרה לאתר חי ומתעדכן. החברים מוזמנים להיכנס, לבדוק, לערוך ולתקן איש איש את הדף האישי שלו, את הדפים של בני המשפחה, וכן את הסיפורים השונים. בנוסף, החברים מוזמנים להעלות ל־ויקיבוץ תמונות נוספות, לעדכן ולהרחיב את סיפוריהם האישיים ולהוסיף תוכן נוסף. ויקיבוץ נוצר על ידי, בעזרתם הנדיבה של אנשי סיפורי גבעת ברנר שנתנו לי גישה מלאה לחומר, בלי מגבלות ובלי חשבון. תודה!
אז, כולם מוזמנים לגלוש לויקיבוץ, http://gb.wikibbutz,org/ , לדפדף ולהתרשם, ולא לשכוח לעדכן ולהוסיף תוכן.
תודה וחג שמח לכולם, ערוד שתיל

לאחר השיעור האחרון גברה סקרנותי לבדוק מה מאחורי "ויקיבוץ", יצרתי קשר עם ערוד שתיל, הוגה הרעיון ומפתחו (התכתבנו במייל משום שערוד חי בארה"ב).

לפני כ-10 שנים, חיים אבני, בן גבעת- ברנר, החליט לפעול לשימור המורשת וההיסטוריה של גבעת- ברנר ופתח את האתר "סיפורי גבעת- ברנר" http://www.givat-brenner.co.il/ באתר הושקעו אלפי שעות עבודה הן בהכנת התשתית והן באיסוף החומר. במרוצת השנים האתר נעשה פחות ופחות דינאמי.
לדברי ערוד, הרצון לעדכן ולרענן את האתר במקביל לתופעת ה"ויקי" שהחלה לתפוש תאוצה, כשאנשים שונים משתמשים בטכנולוגיה זו לצרכים שונים- לאו דווקא ויקיפדיה, הוביל למחשבה שיהיה זה מעניין להעביר את התוכן של "סיפורי גבעת- ברנר" לפורמט "ויקי" ולראות אם אכן יתרמו חברי ויוצאי גבעת ברנר להעשרת התוכן. ערוד מספר שלאחר מספר נסיונות הצליח להתמיר את בסיס הנתונים של האתר לפורמט "ויקי". המימוש שנבחר ל "ויקיבוץ" הוא זה שבשימוש מיזם ויקיפדיה ונקרא "מדיה- ויקי", הוא נפוץ וחופשי וקיים עבורו תרגום לעברית.

למידע נוסף על טכנולוגיית "ויקי": http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99

בקצרה על ההתמרה: המידע באתר "סיפורי גבעת- ברנר" נשמר בבסיס נתונים בסכימה פרטית, בתוכנה שנכתבה במיוחד לצורך אתר זה, לכן לא קיים מתמיר זמין שיכול להפוך מידע זה לצורת "ויקי". ערוד כתב והפעיל מתמיר שהעביר את המידע שבאתר לפורמט "ויקי".
ועל פתיחת האתר "ויקיבוץ": האתר והמידע שבו אוחסנו בשרת והופעלו ללא פרסום במשך מספר שבועות שבמהלכם אנשים שונים בדקו וחיוו את דעתם, לצורך ביצוע שינויים ושיפורים. לאחר תקופת ההרצה ניתן לאתר פירסום ביומן גבעת- ברנר, באתר "סיפורי גבעת- ברנר" ובאתר "קהילת גבעת- ברנר".
האתר קיים ופועל קצת פחןת מחודשיים:http://gb.wikibbutz.org/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99
הצלחתו בשלב זה היא חלקית בלבד. הקהילה תרמה מספר לא גדול של תיקונים ועריכות למידע לא מדוייק או שגוי, ומספר קטן עוד יותר של עדכונים וחומר חדש.

קיימות באתר אפשרויות בקרה ומעקב, הפתוחות לכל המשתמשים באתר (רשומים ולא רשומים). שינויים אחרונים אפשר למצוא תחת הקישור "שינויים אחרונים", בתפריט הראשי בצד ימין. את ההיסטוריה של כל דף ניתן לראות דרך הקישור "גירסאות קודמות" וכן ניתן להשוות בין כל דפי הגירסאות כדי לראות מה בדיוק התווסף, נמחק או שונה בכל גירסה. לכל דף צמוד גם "דף שיחה" המשמש בעיקר כשמתגלעים חילוקי דעות לגבי תוכנו של דף הערך.

לסיכום, ערוד מקווה שבמוקדם או במאוחר יופיעו אנשים שמוכנים להשקיע מזמנם ומירצם כדי להוסיף לאתר תוכן משמעותי... אם זה לא יקרה, הרי שלפחות במקרה של גבעת- ברנר יתברר שרעיון ה"ויקי" לא תפס.

אנו רואים שימוש נוסף בטכנולוגיית "ויקי" לתיעוד ושימור ההיסטוריה הקטנה- גדולה של גבעת- ברנר.