מה בין תיאוריית עיבוד המידע להיפרטקסט?

במהלך הלימוד לבוחן בקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה וללמידה" מתוך הספר: פסיכולוגיה חינוכית מאת דר' ציפי בר- אל, בפרק 5 העוסק בגישה הקוגניטיבית ללמידה- קראתי על השערת עיבוד המידע. לפי השערת עיבוד המידע שיכחה מתרחשת כתוצאה מתקלה באחד משלבי הזכירה: הצפנה, איחסון או שליפה. מידע שלא הוצפן כהלכה או מידע שהוצפן באופן חלקי ישכח במהרה. ככל שעיבוד המידע עמוק יותר ורחב יותר, כך הוא ייזכר לזמן רב יותר. ב'עיבוד עמוק' הכוונה להבנת המידע, כלומר להצפנה סמנטית טובה, תוך כדי קישורו לפיסות רבות של מידע, קודם על ידי העמקה בחומר- עריכת השוואות, הסקת מסקנות ממנו, קישורו לחומר אחר, הפקת השלכות ממנו ועוד. ב'עיבוד רחב' הכוונה לשימוש בסוגים רבים של ייצוגים פנימיים בחושים השונים: ייצוגים חזותיים, שמיעתיים וכד'. ככל שההצפנה נעשית באמצעות ייצוגים טובים יותר המידע מעוגן ב'מגירות' רבות יותר בזיכרון, קשור באסוציאציות רבות יותר ולכן זוכרים אותו טוב יותר.
העיבוד האישי של החומר הוא תנאי הכרחי לקשירתו למערך המידע בזיכרון לטווח ארוך, ולכן הוא חשוב וחיוני בלמידה. המורה יכול לסייע בכך שיקשור את חומר הלימוד החדש לחומר שנלמד קודם. כשניתן רצוי לערוך השוואות בין החומר החדש לישן. על פי מודל ההוראה של ברונר, המתבסס על למידת גילוי (Bruner,1961a, 1961b, 1966) למידה טובה מתרחשת כאשר התלמיד מבין את חומר הלימוד בדרך של תובנה, שבה הוא תופס את הקשר המשמעותי בין חלקי הידע או הנושא הנלמד. הבנה אמיתית ועמוקה של הנושא כשלם שהוא יותרמסכום חלקיו מובילה ליישומו במצבים שונים ורבים, ולהבנה כיצד נושאים אחרים קשורים אליו.
על פי סלומון (2000) וסלנט (2003) רצוי לאפשר לתלמידים תנאי למידה גמישים ומשוחררים, יש לפתח יחידות למידה אינטגרטיביות מקוונות, ולעצב סביבה לימודית חדשה על פי הגישה הקונסטרוקטיביסטית, בה הלומד מעורב באופן פעיל בתהליך של הפיכת המידע לידע משמעותי. תהליך הבניית הידע הוא תהליך תוך- אישי וכמובן בין- אישי.
על פי חן (1998) אופיו של הידע השתנה מהותית במעבר מסמלי הדפוס לעולם הדיגיטלי של היפרטקסט והיפר מדיה,
וכתוצאה מכך, מתחוללים שינויים יסודיים במיומנויות הלמידה ובארגונה, מימד הידע משתנה מקווי למורכב וחסר ארגון היררכי, הידע המיוצג הינו דינאמי וזורם, התקשורת מהירה ומאפשרת קישוריות והמשתמש יכול לארגן את היסודות המציגים ידע בגמישות רבה לפי צרכיו.
טכנולוגיית ההיפרטקסט מציבה אתגרים חדשים של חשיבה דיגיטלית ומאפשרת לעבור מלמידה המבוססת על חיפוש מידע ליניארי במאגרי מידע מסורתיים, ללמידה המבוססת על הבניית ידע ממידע בגישה לא ליניארית. סביבת ההיפר מדיה המודרנית מספקת למשתמשים דרגת חופש גבוהה בניווט דרך תחומי ידע שונים, אך גם מציבה בעיות העולות מהצורך להרכיב ידע מכמויות גדולות של פיסות מידע נפרדות, המושגות באופן לא ליניארי (עשת- אלקלעי,2004).
מערכת המידע הממוחשבת יוצרת סביבה המחייבת מיומנויות של אנליזה לגבי הפריט הבודד ושל סינתזה לגבי קישורו לפריטים אחרים. גמישות המידע יוצרת נגישות רחבה ויכולת להגיע למידע מסוים, לכן טכנולוגיית המחשב היא טכנולוגיה כוללנית המרחיבה את יכולות התלמיד לטפל בידע. היתרונות הגלומים בטכנולוגיה כגון: אחסון מידע ושליפתו, גמישות ארגון המידע, היקף ומגוון המידע ונגישות למידע הרלוונטי מאפשרים פעילות גומלין עצמאית בין הלומד למידע (אורן, 1995).
ידע בונים ולכן אי אפשר להפריד בין הידע הנבנה לבין הפעילות של בנייתו. כדי לפרש ולהבין מידע מורכב, הפרט חייב לחבר את הנקלט למאגרי הידע שלו, להפיק משמעות מחיבור זה ולבחון אותו לאור פיסות מידע אחרות. פסיכולוגים קוגניטיביים הראו שידע מיוצג ומאורגן במערכת הזיכרון ארוך הטווח (הסמנטי) בצורה של רשתות משמעות. המושגים מוצגים במערכת הזיכרון באשכולות הקשורים זה לזה. התיאוריות על רשתות סמנטיות מניחות שכאשר אדם משתמש או נחשף למושג מסוים, מופעלים בזיכרונו בתהליך מתפשט, כל אותם מושגים הנמצאים בזיקה לאותו מושג, בלי שהוא מודע לכך. מחקרים מוכיחים שמושגים מאורגנים בזיכרון בסמיכות סמנטית למושגים אחרים, הקשורים זה לזה באמצעות מערכת ענפה ומסועפת של קישורים. למושגים אין משמעות רבה כשהם עומדים בפני עצמם. הזיכרון הסמנטי הוא כאוסף ענק של צמתים וקישורים השזורים זה בזה וחולקים זה עם זה שטחי מחייה. ביולוגים מצביעים על כך שהמוח הוא המקום שבו מתרחשת האינטראקציה, שבו מתקיימים יחסי חליפין בין כל מיני רשמים וחוויות ושבו הם מתורגמים, וכך אנחנו יכולים להגיב לעולם בשלמות אחת (המר,עשת, 2006;מקלוהן, 2003;סלומון,2000).
הפרט נותן משמעות משלו למידע בעזרת מבנה הדעת והקישורים שלרשותו בעזרתם יוצר במוחו רשת משמעויות, הדגש הוא על בניית רשת של קישורים בין פריט המידע החדש לבין הידע הקיים אצל הלומד. חוקרים מצאו שתלמידים הלומדים נושא כלשהו וחשים שהם 'יודעים' אותו, מדווחים על מפות קוגניטיביות שפיתחו בחשיבתם ושמהן הם שואבים את משמעות הדברים. בנוסף אם עוזרים לתלמידים לארגן פריטי מידע בצורה של מפה, בהדגשת הקשרים שבין הפרטים, עצם בניית המפה מאלצת את הלומד לחשוב על האופן שבו מתקשרים הפריטים זה לזה והבנת החומר משתפרת באופן משמעותי. בניית רשתות משמעות ותהליך הקישור בין המרכיבים השונים, היא התהליך של הפיכת מידע לידע. המכלול הוא זה שנותן משמעות לפריטים ומסייע להפיכת המידע לידע (סלומון, 2000).
לשימוש בטכנולוגיות המחשוב השונות פוטנציאל גבוה לשיפור והעשרת תהליך הלמידה. כאשר נשכיל לשלב את הטכנולוגיה בצורה מיטבית התואמת את צרכי הלומדים, מאפייני הלומדים, מטרות הלמידה ותחומי הדעת השונים, נשפר את איכות ההוראה ואת רמתה. הלמידה תהפוך ליעילה, אטרקטיבית ומהנה יותר עבור הלומדים.
סביבות ההיפרטקסט וההיפרמדיה הן בעלות פוטנציאל רב בלמידה- התלמידים רוכשים מיומנויות חדשות בלמידה עצמית, מתנסים בקבלת החלטות, בבחירת חומרי מידע רלוונטיים והערכה עצמית.
למורה תפקיד משמעותי ביצירת סביבת היפרטקסט מזמנת למידה ויעילה:
על המורה להגדיר את המשימות אותן יבצעו התלמידים בסביבת ההיפרטקסט,להגדיר ציפיות ומטרות ברורות כדי למקסם את תוצאות הלמידה. עלינו להכין את סביבת הלמידה כך שתשרת היטב את מטרות הלמידה, את תחום הדעת ואת צרכי הלומדים תוך התחשבות בשונות ביניהם. חשוב מאוד ליצור קישורים מגוונים כגון: מלל, תמונות, גרפים, מפות, הפניות לאתרים וכד' – כל זאת בהתאם לצרכים ובצורה ברורה.
חשוב ליצור מנגנוני שיטוט התואמים את השונות בין הלומדים, עלינו לקחת בחשבון סגנונות חשיבה שונים, ניהול למידה שונה, יכולות ורמות ידע שונות אצל הלומדים וכמובן להתחשב בגיל הלומדים. על סרגלי הניווט להיות מתוכננים כך שלתלמידים תהיה נגישות נוחה וברורה לקישורים השונים, עלינו לבנות את סביבת ההיפרטקסט כך שתכוון את הלומד לנתיב הנכון לחיפוש, כדאי ליצור מספר אפשרויות ואופני חיפוש. דבר זה יפחית את העומס הקוגניטיבי מהלומדים ויסייע להם לנווט במרחבי סביבת ההיפרטקסט, ויהפוך את הלמידה לחווייתית, מעניינת ופורייה.
רצוי לבנות את הלמידה בצורה הדרגתית והיררכית, לפחות בשלביה הראשונים ולסייע בהדרכה מתאימה.
יש להתאים את החיפוש ליכולות הלומד- חיפוש מונחה בשלבים או חיפוש מתקדם ומורכב.
רצוי לשלב למידה בסביבות היפרטקסט באתר הבית- ספרי, בתוך אתרי הכיתות או אתרי המקצוע לפי תחום הדעת.
יש לאפשר לכל תלמיד לעבוד לפי יכולותיו והקצב האישי שלו בטווח זמן נתון, תוך כדי כך על המורה לעקוב אחר התקדמות הלומדים באופן אישי כדי לראות היכן הצליח והיכן נתקל בקושי, על מנת לסייע לו להמשיך בתהליך הלמידה. בשלב מתקדם יותר כדאי להפנות את הלומדים לחקר עצמאי.
כדאי לשלב בעזרת הקישורים גם משימות שונות שבצידן הערכה- מספק לתלמיד משוב מיידי ומעלה את המוטיבציה.
ניתן לצרף גם קישורים לתוצרי תלמידים ולשלב הערכת עמיתים. בנוסף אפשר דרך קישורים מתאימים להעלות מטלות לבדיקת המורה.
לצערי, עדיין אין לי ניסיון מקצועי בהוראה בסביבת היפרטקסט, אך לדעתי בתחומי הדעת של כישורי- שפה , כבר בקריאת טקסט ובהתמודדות עם אוצר מילים חדש, הנגישות המיידית לפירושי מילים ולמושגים שונים, תורמת להבנה. בשלבים מתקדמים יותר אפשר לכוון את הלומד ליצירות השייכות לסוגה הנלמדת, לביוגרפיה של היוצרים, ליצירות נוספות, למושגים העוזרים לניתוח של יצירות ספרותיות וכד'.
בכתיבה יכול הלומד להפיק טיוטות ולהעבירן דרך הקישור המתאים לבדיקת המורה, כך ניתן לערוך טיוט חוזר עד לקבלת תוצר הכתיבה הסופי.
בסביבת ההיפרטקסט טמון פוטנציאל גבוה , נקווה שנדע להשתמש בו בהתאם.

סביבות למידה קונסטרוקטיביסטיות חדשניות

במסגרת הקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה" של דר' נטע נוצר, התבקשנו לנתח מאמר העוסק בתחומי ההוראה- למידה. בחרתי במאמרו של פרופ' גבי סלומון "סביבות למידה קונסטרוקטיביסטיות חדשניות: סוגיות לעיון" משום ששילוב סביבות למידה אטרקטיביות ומעניינות, התורמות ללמידה משמעותית הוא נושא שמעסיק אותי רבות בהוראה בכיתה.
המאמר דן בשילוב המבורך מבחינה חינוכית בין הפסיכולוגיה, הפילוסופיה והטכנולוגיה, אשר הביאו לתפיסות חדשניות אודות הלמידה ולהמשגה של פדגוגיות חדשות המאמצות את הקונסטרוקטיביזם והביא להקמת סביבות למידה חדשניות. השילוב בין השלושה החל לפעול יחדיו כאשר הפילוסופיה של הקונסטרוקטיביזם מספקת את הקו המנחה, הפסיכולוגיה של הלמידה הקונסטרוקטיביסטית את העקרונות הבסיסיים לפעילות הפדגוגית והטכנולוגיה את האמצעים להגשמתם.

מטרת המאמר להעלות מספר שאלות לגבי סביבות אלה, כדי להבין טוב יותר את האפשרויות והמגבלות הגלומות בהן, ולהימנע מאופנות פדגוגיות וטכנולוגיות. המאמר בודק משתנים שונים של למידה והוראה, מציע קווים מנחים ומעורר שאלות למחשבה.
הפסיכולוגיה כפי שבאה לידי ביטוי בתיאוריה של פיאז'ה. ע"פ תפיסתו לאדם יש ידע הנמצא בתוך מערכת של סכמות המתפתחות תוך אינטראקציה שהוא מנהל עם סביבתו. הוא שם דגש על למידה קוגניטיבית בה הלומד מעורב באופן פעיל; ובונה את הידע וההבנות שלו בתהליכים מנטאליים אישיים פנימיים של התאמה והטמעה.
הפילוסופיה כפי שבאה לידי ביטוי ע"י ויגוצקי. האדם בונה משמעות ובמובן זה פעיל בבניית הידע שלו. התפקוד האנושי המורכב כולל פעולות תיווך של התודעה. התיאוריה שלו שמה את הדגש על למידה חברתית. הידע נבנה על סמך התנסויות תרבותיות שמעצבות את הילד ומפתחות אותו.
הקונסטרוקטיביזם מפגיש בין הפסיכולוגיה ובין הפילוסופיה של הלמידה ועם השנים פותחו תיאוריות למידה ואסטרטגיות הוראה הנשענות על רעיון זה. ע"פ גישה זו, ההולכת ותופסת מקום מרכזי בעשייה החינוכית בשנים האחרונות, יכולותיו של התלמיד בלמידה מתפתחות במקביל להתפתחות הקוגניציה וכל אחד מהשלבים מתבסס על השלב הקודם תוך כדי אינטראקציה עם סביבתו בתהליך פעיל.
הטכנולוגיה מספקת את האמצעים. היא התפתחה במהירות אך לא היה לה חיבור עם הפדגוגיה. מערכת החינוך מצאה את עצמה עם טכנולוגיות חדשות שלא עלו בקנה אחד עם העקרונות הפילוסופיים והפסיכולוגיים. מערכת החינוך מצאה את עצמה רודפת אחר הטכנולוגיה. היה עליה להתאים רעיונות פדגוגיים ישנים לאפשרויות החדשות, או להמציא נימוקים חדשים לשימוש בטכנולוגיה. הטכנולוגיה החלה משתלטת על ההוראה ודרשה מן הפילוסופיה והפסיכולוגיה של החינוך ללכת בעקבותיה ולהתאים עצמן אליה. האפשרויות החדשות צריכות לאלץ את מערכת החינוך לחשוב מחדש על ההוראה ולהגדיר מחדש את אופיו של בית הספר שיהיה מושתת על עקרונות של סביבות קונסטרוקטיביסטיות.
שיתוף הפעולה בין שלושת התחומים פועל היטב כאשר הקונסטרוקטיביזם מפגיש בין הפילוסופיה המספקת את עמוד האור המנחה ובין הפסיכולוגיה המספקת את העקרונות הבסיסיים ללמידה והטכנולוגיה המספקת את האמצעים להגשמתם. הטכנולוגיה מממשת את סביבת הלמידה הקונסטרוקטיביסטית בארבע דרכים עקרוניות:


1. הצעת פעילויות אינטלקטואליות ושיתופיות (הדמיות ותכנון).


2. באמצעות מערכות סמלים שדרכן היא מייצגת את העולם (מולטימדיה).


3. הדרך שבה מאורגן המידע כמו גיליונות עבודה, מסדי נתונים  והיפרטקסט.


4. אמצעי לשילוב שלושת הדרכים הקודמות יחד: בנייה פעילה של ידע ובמיוחד צורות סמליות (מילה, תרשים ותמונה) וידע הבנוי בצורות ארגוניות ייחודיות הזמינים לבחינה ולהפעלה (מסדי נתונים, מולטימדיה). המעורבות הפעילה בבנייה, בייחודיות או בשיתוף הפעולה היא ההופכת את הדרך הרביעית לרבת העוצמה מכולן.


סוגיות נוספות בהן דן המאמר הן: מה לומדים התלמידים בסביבות למידה קונסטרוקטיביסטיות ומה אמורה להיות מטרתה של למידה זו?, מה ההישגים האישיים שהלומד יכול לקחת איתו ולהעבירם למצבים חדשים כידע ומיומנויות מופשטים בחלקם שאינם תלויים בהקשר?, מה צריכות להיות התוצאות של למידה קונסטרוקטיביסטית?
ככל שנשנה את האמצעים הפדגוגיים, ונשתמש בעקרונות קונסטרוקטיביים בהוראה, הכוללים צוותי עבודה, בעיות בין- תחומיות שיש לפתור במשותף וטכנולוגיה, עלינו לחשוב על אמות מידה ומטרות חדשות ההולמות יותר את הפדגוגיה החדשה כגון אמצעים חדישים למדידת תוצאות.
אחת התוצאות החשובות ביותר של סביבות למידה קונסטרוקטיביסטיות עשויה להיות יכולתם המשופרת של התלמידים לעבוד בצוות ולפתור בעיות מן החיים שהן חדשות לחלוטין ומורכבות, ויכולתם להגיע במשותף למידע ולהפכו לידע בר קיום.


המסקנות העיקריות הנובעות מן המאמר: ייעודו של בית הספר הפועל על פי עקרונות, קונסטרוקטיביסטיים הוא לאפשר לתלמידים להגיע לרמות חשיבה מסדר גבוה, לרכוש מיומנויות של טיפול במידע והפיכתו לידע. תפקידנו לשלב את סביבות הלמידה הקונסטרוקטיביסטיות ואת הטכנולוגיה, לבדוק מה רצוי וליישמו בהוראה, משום שלא כל דבר האפשרי טכנולוגית, חייב להיות גם רצוי להוראה.


המאמר משקף את דעתי ואני סבורה שרק השימוש בטכנולוגיה עצמה ללא שילוב של הפדגוגיה תורמת מעט מאוד לתהליך הלמידה. עצם השימוש באמצעים דיגיטאליים בכיתה, אינו בהכרח מעודד תלמידים ללמידה שונה מהלמידה המסורתית. תפקיד מורים להציב בפני הלומדים אתגרים אינטלקטואליים, כשרים ומיומנויות שבהם יוכלו להשתמש בעתיד. השינוי באופי הלמידה תלוי בסוג הפעילויות המוצעות לתלמידים ובסוג המטלות. חשוב שנבחן היטב את המטרות הפדגוגיות ונתאים להן את היישומים הטכנולוגיים המתאימים. כאנשי חינוך אנו צריכים לשנות את פרדיגמות החשיבה שלנו כדי לשלב את עקרונות הלמידה הקונסטרוקטיביסטיים בתהליכי ההוראה, על מנת לפתח בוגר בעל כשרים ומיומנויות הבאים לידי ביטוי ביכולת להתמודד עם מידע, לקבל החלטות, לנקוט עמדה, לפתור בעיות ולגלות מעורבות חברתית.


המסקנה העיקרית מכל האמור לעיל שהטכנולוגיה והפדגוגיה צריכות להשתלב זו בזו ולהשפיע האחת על השנייה.

מקורות: סלומון, ג' (1997), סביבות למידה קונסטרוקטיביסטיות חדשניות: סוגיות לעיון- סיפור אהבה בשלושה.