נטיקה- כללי התנהגות באינטרנט

"ואמר רבי אלעזר, אמר רבי חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר 'ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי' " (מגילה ט"ו, ע"א)

בקורס 'שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה- היבטים בינלאומיים' הזכירה דר' חגית מישר- טל בשיעור האחרון את המושג נטיקה- (כללי התנהגות בסביבת מידע: זכויות יוצרים, שמירה על פרטיות וכללי כתיבה- מניעת אלימות ברשת) כחלק אינטגראלי מנושא הטכנולוגיה בתהליך הכשרת אזרח העתיד.

המונח 'נטיקה' ברשת מציין 'נימוס אינטרנטי', כללי התנהגות באינטרנט. מונח זה הינו עיבוד של המונח 'אתיקה' שמשמעותו נימוס וכללי התנהגות בחברה. בין כללי ההתנהגות קיימים חוקים, הנמצאים בהסכמים המלווים תנאי שימוש באתרים מסויימים, או בתוכנות המיועדות להורדה מן הרשת.
כללי התנהגות אחרים, שהתפתחו במשך הזמן, אומצו באופן רצוני על ידי המשתמשים. כללים אלו מהווים קווים מנחים להתנהגות ברשת.
מטרת כללי ההתנהגות היא לגרום למשתמשים להתחשב במשתמשים אחרים ובצרכים שלהם.
רוזאן סטון (1991) הגדירה את המרחב הקיברנטי (מרחב וירטואלי, מטאפורי של מערכות מחשב ורשתות מחשב) כמרחב חברתי שבו אנשים נפגשים פנים מול פנים, אך עם הגדרות חדשות של 'פנים' ושל 'מפגשים'.
בין הסוגיות האתיות השונות ברשת האינטרנט קיימות:
@ זהירות ברשת ופרטיות
@הטרדות באינטרנט
@זכויות יוצרים
@חופש הדיבור/ צנזורה וחופש הגישה למידע
@אחריות ספקי השירות
@התנהגות קבילה ברשת

כמובן, שאפשר לכתוב רבות על כל אחת מן הסוגיות הנ"ל, אך בפוסט זה אתייחס בעיקר לסוגיית זכויות היוצרים.
מדריך זכויות היוצרים באינטרנט ובתוכנה לפי החוק מ- 2007 http://www.y-law.co.il/page140.html?amp, מדגיש בעיקר את הנגישות הקלה ליצירות השונות מכל מקום בעולם והקלות שב"הורדתן" מהאינטרנט, מול חוסר יכולת האכיפה האפקטיבית.
עלינו לזכור שעצם הופעת תמונה, כיתוב, צילום, קובץ מוסיקה, גרפיקה, תוכנה או כל קובץ אחר באינטרנט, אין משמעו שהוא ניתן לשימוש חופשי. קודם כל עלינו להניח שלכל יצירה יש זכויות יוצרים.
תחום האינטרנט וזכויות היוצרים הוא תחום מתפתח ומתחדש והפסיקות בו משתנות מעת לעת.
למעשה, קיים מעין ניגוד אינטרסים בין זכויות היוצרים לבין חופש המידע הקיים ברשת. מאז כניסת האינטרנט ככלי בשימוש יומיומי, אופני התקשורת והגישה למידע בחיינו השתנו לבלי הכר. האינטרנט ממשיך ומתפתח ומהווה מקור עצום ואדיר של זרימת מידע חופשית.
אך במקביל לכל היתרונות, עולים קשיים הקשורים לדיני זכויות יוצרים, משום שהאינטרנט פתח פתח להפרת זכויות יוצרים שקשה לשלוט עליה.
הטכנולוגיה מאפשרת הפצת מידע, ללא תלות בגבולות הגיאוגרפיים ובמהירות עצומה. הבעיות העיקריות הן העתקה/ שינוי של חלקים בטקסט/ יצירה וגניבת קרדיט על עבודות.
אביטל גילדין וחנה קפויה, מציינות במאמרן 'זכויות יוצרים בעידן המידע' שהעידן הדיגיטאלי הביא ברכה למוסדות האקדמיים, אך הקשיים נובעים מכך שהפורמט הדיגיטאלי מקל על ההעתקה. קיים מתח בין הרצון לשמור על זכויות היוצרים לבין השאיפה להפיץ ידע ולהרבות למידה. לדבריהן, סביבת הוראה השואפת לחנך לחשיבה עצמאית חייבת חופש. עליה לאפשר גישה ליצירות מסוגים שונים- מאמרים, מסמכים, ממצאים, תמונות, יצירות אמנות ועוד. ההגבלה על השימוש צורמת במיוחד כשמדובר בשימוש לצרכי הוראה. על גבולות החופש האקדמי להיות גבולות של אתיקה ויושרה, ולא של בעלות. ההוראה המתוקשבת חוללה שינוי במהות ההוראה ובימינו- הדרישה שתלמידים יקבלו גישה לחומרי לימוד מקוונים היא הכרח חינוכי.
עם התפתחות הטכנולוגיה, העבודה בסביבת האינטרנט מחייבת את המחנכים/ מורים/ הורים לעסוק בשאלות אתיות. עליהם ללמד את התלמידים כיצד להשתמש במידע כתוב וחזותי המופיע ברשת, מבלי להפר את חוקי זכויות היוצרים.

תפקידנו כמחנכים להכין את תלמידינו בדרך המיטבית להתמודדות עם המידע ועם דרכי ההתקשרות ברשת האינטרנט.
עלינו להכשירם להשתמש בעושר המידע בצורה מושכלת, יעילה, ביקורתית, אחראית וזהירה.
כמו כן עלינו לחנכם לנהוג ביושר ובכבוד כלפי הזולת וכלפי המידע.
עלינו ללמדם להיות צרכנים נבונים של מידע ולבדוק את אמינותו, ללמדם להבחין בין מידע רלבנטי, חשוב ונחוץ לבין מידע שגוי. 
עלינו להמשיך ולפתח את הלמידה השיתופית, ללמדם לחלוק במידע שברשותם ולנצל את הטכנולוגיה לשם כך. 

ואני מצרפת קישור למצגת מטעם משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, מינהל מדע וטכנולוגיה, בנושא: לחנך את דור הרשת.http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/EAE4C748-8208-4F80-ACA7-9F1C71283B9A/49709/להשתלמויותקל.ppt

סוגייה  נוספת, שמעניינת אותי מתחום ה'נטיקה' היא זהירות ברשת ופרטיות, אך על כך אכתוב באחד הפוסטים הבאים.

 קישור נוסף לסרטון ובו דר' אברום רותם מעלה דילמות וסוגיות הנוגעות לזכויות יוצרים, המלוות את המורים בבתי הספר בעבודתם היומיומית:



לכתיבת פוסט זה, קראתי ונעזרתי ב:
http://www.li-net.net/nodeweb.asp?t=16231
http://cms.education.gov.il/educationcms/units/mazkirut_pedagogit/meidaanut/
http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/motytp/search/netiqs.htm

'חברת הידע' והשפעתה על 'כלכלת הידע' ו/ או 'כלכלת הידע' והשפעתה על 'חברת הידע'

במסגרת הקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה- היבטים בינלאומיים" שאנו לומדים עם דר' חגית מישר- טל, נחשפנו, במסגרת הלמידה השיתופית בויקי http://mla.wiki.co.il/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 , למאמר שכתב רוברט קוזמה "מדיניות לאומית המקשרת בין רפורמות חינוכיות מבוססות טכנולוגיה (ICT) לבין התפתחות כלכלית וחברתית".http://www.humantechnology.jyu.fi/articles/volume1/2005/kozma.pdf

אחד ממשפטי הפתיחה במאמר מציין שכלכלנים הודו, שהגלובליזציה הגיבה לתזוזה העמוקה שהתרחשה בתפקיד שיש ליצירת ידע ולחדשנות בעידוד יצרנות ובגידול הכלכלי העולמי. תופעה זו ידועה בשם 'כלכלת ידע'.
כלכלת הידע מבוססת על מכירת שירותים עתירי ידע. כיום הידע מתחדש ומשתנה בפרקי זמן קצרים והוא מוצר צריכה נדרש. כלכלת הידע מתאפיינת בשימוש גובר והולך בטכנולוגיות המידע והתקשורת.
חדשנות טכנולוגית וידע חדש מהווים הן את המנוע והן את התוצר של הגידול הכלכלי.
חברת הידע היא מערכת של שינויים חברתיים נרחבים כתוצאה מהתפתחות המחשבים וטכנולוגיות התקשורת, הטמעתם בחברה והשימוש בהם לשיתופי פעולה ושיתוף בידע. בחברת הידע, הידע עדכני וזמין לכול, קיים ריבוי אינסופי של מקורות מידע וריבוי פרשנויות לידע. קוזמה, מציין שככל שהטכנולוגיות הופכות לזמינות, זולות ונגישות יותר ונטמעות בצורה אפקטיבית בחברה, הן מאפשרות פוטנציאל לבנייה מחדש של אירגונים המקדמים שיתופי פעולה, מגבירים השתתפות דמוקרטית של אזרחים, משפרים את השקיפות ויכולת התגובה של סוכנויות ממשלתיות, הופכים את החינוך והבריאות לנגישים יותר, מאמצים יצירתיות תרבותית ומגבירים את האינטגרציה החברתית של אנשים בעלי יכולות שונות וקבוצות בעלות רקע תרבותי שונה. כמו כן, החינוך במגזר הציבורי הוא המשפיע והמושפע ביותר מהתפתחות טכונולוגיות המידע והתקשורת. 
קוזמה טוען, שהשיפור במערכות החינוכיות והעלייה בהישגים החינוכיים הן הדרכים העיקריות שבהן מדינות יכולות להתכונן לשינויים גלובליים מבוססי ICT, ובתוך מערכות החינוך ICT הוא הדרך לקדם שינויים חינוכיים, שיפור מיומנויות הלומדים והכנתם לכלכלה הגלובלית ולחברת הידע. 
מטרת המאמר, היא לגבש המלצות בנוגע לפיתוח רפורמות חינוכיות מבוססותICT  ותוכניות העשויות לחזק את הקשר בין השקעות המגזר הציבורי וטרנספורמציות כלכליות וחברתיות.
המאמר בוחן את ההתפתחויות בסינגפור, פינלנד ומצרים ומתאר את הרפורמות החינוכיות שנעשו בהן כששילוב הטכנולוגיות מבוססות ICT היווה מרכיב חיוני וחשוב ברפורמה.
בסינגפור הדגישו את התפתחות ההון האנושיובנו מערכת חינוך חזקה המספקת כוח עבודה מלומד ובעל ידע. במסגרת השידרוגים ממשלת סינגפור זיהתה שיצירת ידע וחדשנות טכנולוגית דרושים בכדי לשמור על גידול כלכלי.
בפינלנד אומצה גישה התומכת בהעלאת רמת החיים, בשימור מקורות טבעיים ובפיתוח הון חברתי שייצור, יספוג ויאמץ ידע חדש. פינלנד אימצה גישה מערכתית הכוללת את כל שכבות החברה הפועלות יחד לקראת חזון משותף, על ידי יצירת סביבה מדינית המטפחת מטרות חברתיות, תומכת ביצירת ידע חדש וחדשנות טכנולוגית.
מצרים נמצאת עדיין בשלבים הראשונים של פיתוח כלכלי. לצד המחסור במשאבים חיוניים קיים הצורך בפיתוח מדיניות ותוכניות שייצרו משאבים נוספים ויניחו את הבסיס להתפתחות נוספת.

אנו רואים שכל אחת משלוש המדינות נקטה גישה אחרת להכנסת הרפורמה ושילובה תוך מתן דגש על תיאום בין מערכות החינוך למערכות הפיתוח.
לשם כך נדרשו רפורמות ושינוי גישה בתפיסה החינוכית. בוגרי מערכת החינוך הם הכוח שיאייש בעתיד את שוק העבודה והם יהיו שותפים בחברה ובפיתוח כלכלת המדינות, לכן ההכנה שלהם לעתיד צריכה להיות מעבר ללמידה ושינון של ידע קיים. על מערכת החינוך להקנות לבוגריה מיומנויות של יצירת ידע חדש הכוללות: ניהול ידע, תקשורת, עבודת צוות, מעורבות אזרחית, פתרון בעיות, שימוש בטכנולוגיה ועיצוב מערכות. מיומנויות אלה ודומותיהן יאפשרו לתלמידים להתמיד בלמידה מתמשכת לאורך השנים, גם מעבר לתחומי בית הספר ולתרום להתפתחות כלכלית חברתית במדינותיהם.
כדי להתמודד עם יעדים אלו על מערכת החינוך לשנות את הגישה המסורתית של ההוראה, הפדגוגיה, ההערכה ואירגון בית הספר. הגישה הדוגלת במורה כמעביר הידע העיקרי, התגלתה כלא אפקטיבית ולכן על הגישה הפדגוגית להיות מושתתת על הבנה של תפיסות, עקרונות ותהליכים.
המטרה היא "ללמד כיצד ללמוד".
שינוי הגישה בדרכי ההערכה ישפר את איכות הלמידה. בעוד שההערכה המסורתית מבוססת על מבחנים הבודקים ידע מצומצם, הרי שהערכות תפקודיות ופרוייקטים מספקים לתלמידים משימות הבודקות רמות ידע גבוהות, הדומות למשימות איתן יתמודד בבגרותו בעולם העתידי.
יש צורך לשנות גם את מבנה הארגון המסורתי של בית הספר ולהתאימו לדמות הבוגר העתידי. ארגון נכון צריך לתת למורים אוטונומיה לשינוי תוכניות הלימודים לפי הצרכים, וגם אוטונומיה ליצירת סביבת הלמידה בכיתות.
על בתי הספר לזמן לתלמידים אפשרויות של למידה משותפת, עיסוק בפרוייקטים רחבים ואפשרות לתכנון סביבה תומכת למידה. על המערכת לתת למורים את הזמן והמשאבים הדרושים לתכנון ולשיתופי פעולה.
מנהלי בתי הספר בשיתוף הצוות החינוכי יפתחו את החזון הבית ספרי ויתמכו בבניית בית הספר כסביבה התומכת בלמידה וביצירת ידע.
הרפורמות בחינוך צריכות להיות מערכתיות. כדי למקסם את ההשפעה ולהיות עקבי שינוי בית ספרי צריך להיות מתואם עם הקהילה ועם המערכת הרחבה.

טכנולוגיה וחדשנות טכנולוגית הן מקור לגידול כלכלי מובהק. ICT יכול לשמש כתומך בשינוי בחינוך ויישום זה בחינוך תומך בהתפתחות כלכלית מתמדת והפיכה חברתית.

לטכנולוגיות ICT יש 4 דרכי יישום:


1. כתומך בהעברה וגישה- החוקר ריצ'ארד קלארק טוען, שטכנולוגיה יכולה לשמש לשיפור דרכי ההוראה ע"י הפיכת ההוראה ליותר יעילה, פחות יקרה ויותר נגישה. ליישום זה יכולה להיות תרומה חשובה, במיוחד באזורים כפריים ובמדינות הפחות מפותחות שם הגישה לחינוך בדרך כלל מוגבלת.


2. כמטרה-  התפתחות מיומנויות הטכנולוגיהישפרו את יכולת התלמידים לספוג טכנולוגיה בעתיד כשהם יתקדמו לכוח העבודה. התלמידים משתמשים בדוא"ל וכלים יצרניים כמו מעבד תמלילים, גיליונות אלקטרוניים ומצגות כדי לתקשר, לחפש מידע וליצור תוצר.


3. כתומך בהבנת תלמידים- ICT יכול לתמוך בהבנה עמוקה של תלמידים של נושאים כשקבוצת תלמידים עוסקת בפתרון בעיות מורכבות מהעולם האמיתי החוצה דיסציפלינות. תלמידים ומורים משתמשים במגוון כלי מולטימדיה, דוא"ל, כלים לעיצוב אתרים, סימולציות וניהול קורסים כדי לתמוך בהבנה, שיתוף פעולה ותכנון פרוייקטים.


4. כתומך ביצירת ידע- הטכנולוגיה בשילוב הפדגוגיה יסייעו בבניית תוכניות לימודים ורפורמות הערכה לתמיכה בתהליכי יצירת ידע בהם תלמידים ומורים מציבים את מטרותיהם, מתכננים את פעילויות הלמידה, בונים על רעיונות הדדיים כדי ליצור ידע חדש ולנתר את רמות ההבנה שלהם בהתכוננות ללמידה לאורך שנות חיים והשתתפות בחברת הידע.

כדי להביא לשינוי צריכה להיות מדיניות של הנהגה ויצירת חזון ברור כיצד הזמינות של טכנולוגיות חדשות יכולה להעלות יצרנות כלכלית, לשפר את איכות החיים ולהעשיר את התרבות. כדי לקדם את החזון ולספק את המשאבים הדרושים להטמעתם, התוכנית הטכנולוגית צריכה לתאר כיצד הטכנולוגיה תתואם עם השינויים בתוכנית הלימודים, הפדגוגיה, ההערכה ומקצועיות המורים. כדי להכיר את ההשפעה המלאה של רפורמות חינוך מבוססות ICT, מדיניות חינוכית ותוכניות צריכות להיות מתואמות עם משרדים אחרים, כמו פיתוח כלכלי, פיתוח משאבי אנוש , תקשורת, חקלאות ופיתוח עירוני וכפרי. סוכנות ארצית המתאמת ICT או מועצה יכולה לקדם את המדיניות הזו ואת שיתוף הידע והמשאבים.

ו"לקינוח" מספר שאלות שהתעוררו אצלי בעקבות קריאת המאמר:

1. מה ניתן ללמוד וליישם מסינגפור ומפינלנד, שבחרו כל אחת ברפורמה חינוכית שונה?
2. לאור הצלחת הרפורמה החינוכית בסינגפור ובפינלנד, מדוע לא יושמה רפורמה דומה גם בישראל?
3. כיצד ניתן לנצל את הגלובליזציה בין המדינות לפיתוח רפורמות ותוכניות משותפות מבוססות ICT?
4. איך ניתן להסביר את הסתירה שישנה בין ההישגים הנמוכים בתחום החינוך במדינת ישראל, להישגים בינלאומיים מרשימים ופריצות דרך חשובות בתחומי הרפואה, המדע והחקלאות?

גלים גלים, עולים עולים, עושים סיבוב.../ אלון אולארצ'יק

הקורס "סוגיות במדיניות החינוך" העלה בי את האסוציאציה של מערכת החינוך כים הגדול, הסוער, שאינו נרגע לעולם...
פרופ' עמי וולנסקי לימד על שלושת הגלים בחינוך. למעשה, כל גל הביא עימו רפורמות שונות במערכות החינוך בעולם וגם בישראל.
החל מראשית המאה ה- 20 הגל הראשון זורם אל החוף ומביא עימו את הבשורה של "הילד במרכז". רוב בתי הספר העבירו את הדגש אל עבר התלמיד וצרכיו, בעוד שתפקיד המורה הוא כמתווך, יועץ, מעודד ומייצר תחומי עניין שיגרו את סקרנות התלמיד. המשמעות העיקרית של קבלת העיקרון של "הילד במרכז" היא הנכונות לקבל שינויים שתכליתם להביא להתאמה גבוהה של תכנית הלימודים לסקרנות, לעניין ולשונות בין התלמידים. מבנה הלימודים הדגיש למידה של נושאים ולא של דיסציפלינות, תוך מתן דגש על סקרנות, פעלתנות, ביטוי עצמי, חינוך יצירתי וביקורתי, אינטראקציה תוך כדי לימוד, חופש ומרחב בתהליך הלמידה, הסתגלות חברתית ונפשית, שונות בין לומדים, קצב למידה שונה ותובנות שונות.
סוזן סמל ואלן סדובניק במאמרן "בתי הספר של מחר, בתי הספר של היום" מתארות את בית הספר שייסדה קרולין פארט שדגל בחינוך דרך אקטיביות חברתית. פארט דגלה ברעיון שבאמצעות המשחק וההתנסות הילדים יבינו וילמדו את סביבתם הטבעית. היא הושפעה רבות מדיואי ותורתו. התלמידים בבית ספרה היו שותפים פעילים בקהילה הבית ספרית ופיתחו יכולות אקדמיות דרך ביצוע תפקידים בבית הספר.
עקב ההידרדרות בהישגי התלמידים והביקורת הציבורית הגוברת על איכות החינוך נשטף הגל הראשון על ידי הגל השני, העמוס לעייפה בסטנדרטים. הגל השני הושפע רבות מהתורה של "הליברליזם הכלכלי" והחברה הצרכנית המתגבשת. התחילו לנשב רוחות בכיוון של קשר ישיר בין חינוך למיסוי ומתן אפשרות בחירה של בתי הספר בידי ההורים משלמי המיסים, תחרות בין מוסדות החינוך השונים, שיפור הישגי בתי הספר ולמעשה החינוך כמוצר צריכה. חדירת עקרונות השוק לחינוך בשנות ה- 90 באו לידי ביטוי בתכנית לימודים לאומית משותפת, במבחני השוואה, בשקיפות ופרסום נתונים. הוגדרו מטרות ברורות למורים ולתלמידים ונקבעו יעדי הישג בכל תחום. הגל השני מתאפיין בתרבות ריכוזית, בחיפוש מתמיד אחר סדר אחיד, סטנדרט משותף, תכנית לימודים ומבחנים כדי למדוד תוצר חינוכי. פרופ' עמי וולנסקי במאמרו "עלייתם של תהליכי הסטנדרטיזציה והמחיר שהם גבו" בוחן את המחלוקת המתמשכת בנושא הסטנדרטים, ומדגיש את המחיר הפדגוגי שמשלמים כתוצאה ממיסוד הסטנדרטים. ניצני הביקורת על הגל השני היו בעיקר על כך שהדגש על סטנדרטים הוא בבחינת מסך עשן לבעיות האמיתיות הגורמות להישגים הנמוכים, על התכווצות תכנית הלימודים למקצועות עליהם נבחנים, על איכות הלמידה וההוראה ועוד...
והגל השלישי מנסה לפלוש אל החוף, ניצניו כבר כאן... רעיונותיו מתחילים להתגבש... אך הגל השני נטע את שורשיו עמוק באדמה ומסרב להתנתק...
המעבר לכלכלת הידע והשימוש הגובר בטכנולוגיית המידע מחלחל גם לתודעה לשינוי דפוסי הלמידה. גם הגל השלישי בדומה לראשון מדגיש את היסוד האישי בלמידה, את הלמידה בקבוצות קטנות, בקבוצות עניין בעקבות סקרנות היחיד. הלמידה היא רלבנטית וגלובלית. ושוב חל שינוי בתפקיד המורה, הוא אינו עוד המקור הבלעדי לידע. התלמידים לומדים ממקורות מידע נוספים, המורה מכוון למקורות המידע. הגל השלישי בחלק מרעיונותיו ומשמעויותיו מתחבר לרעיון של "הילד במרכז". זמינות טכנולוגיית המידע והתקשורת, הנגישות אליה נטולת גבולות גיאוגרפיים, המושג "תכנית לימודים" משתנה, למידה מתרחשת בסיטואציות שונות ולא רק בכיתה, למידה ברשת, קצב אישי ואתגרי למידה. אחת ההנחות החשובות של הגל השלישי היא ששום טכנולוגיה לא תחליף את הקשר האישי בין המורה לתלמיד, אלא תסייע. אחד הדברים המשמעותיים הוא השינוי במושג "הערכה", הטכנולוגיה מאפשרת לתת משוב בזמן אמת על ביצועי התלמיד, מאפשרת למורה הערכת מצב יחידנית / קבוצתית וכיתתית בכל עת. כמו כן מאפשרת להורים להיות שותפים לתהליך הלמידה.
החזון הוא שלאט לאט, האינטראקציה מורה- תלמיד תתפוש את זמן הבחינה, זמן הכנתה ובדיקתה. תאפשר הקדשת זמן דיפרנציאלי לתלמידים. שימוש מושכל בהטמעת הטכנולוגיה יאפשר גם צמצום פערים סוציו אקונומיים וחברתיים.
יין צ'אנג צ'נג במאמרו "חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי" ממשיל את בית הספר המסורתי לאי בודד, לעומת בית הספר בניהול עצמי בעידן החדש שיעודד למידה מתמשכת של תלמידים, של הצוות, יגדיל את תמיכת ההורים והקהילה, ישפר את הטכנולוגיה בניהול ובחינוך ויענה על הצרכים והאתגרים בסביבה החינוכית המתאפיינת בקצב שינויים מהיר. על פי צ'נג פרדיגמת החינוך החדשה בבתי הספר תהפוך את התלמידים ולמידתם למותאמים אישית, מותאמים למקום וגלובליים. תהליך הלמידה מתרחש בכל מקום ונמשך כל החיים, בית הספר הוא ההתחלה וההכנה לקראת הלמידה לאורך כל החיים עצמם.
לפי דברי פרופ' וולנסקי, הגל השלישי מהווה גשר מעשי ורעיוני בין שני הגלים שקדמו לו.

אך על אף הביקורת הסטנדרטים מושרשים היטב ונטועים בתרבות הלמידה וההוראה, הלוואי ונשכיל לפתח את הידע המקצועי לחולל שינוי בשיטות ההוראה.

החינוך, הילדים, המורים, ההורים, הדעות והתפיסות אינם רק שחור- לבן, לכן הלוואי ונשכיל לשלב את התפיסות הנכונות מכל הגלים ולצעוד עם הקידמה והתפתחות הטכנולוגיה.