מה זו למידה?!

בקורס "אסטרטגיות מתקדמות ללמידה ולהוראה" של דר' נטע נוצר, שמטרתו הבנת התיאוריות ללמידה והוראה והדרכים ליישומן, עסקנו בשיעור הראשון בתיאוריות המסבירות את תהליך הלמידה. למידה היא שינוי קבוע ועקבי בהתנהגות הנובע מהתנסות הלומד. הלומד מסתגל לשינוי ועובר תהליך של הפנמת המידע, הכללתו והסקת מסקנות ממנו. תנאי חשוב ללמידה הוא שהלומד פעיל ומתנסה תוך כדי התהליך. חשוב לשים לב לפערים בין הלומדים בתהליך ההסתגלות לשינויים, כלומר לשוני בין הלומדים. כמורים, האתגר הגדול שלנו הוא בשלב הפנמת הידע והסקת המסקנות אצל הלומדים וחשוב שנתגמל את הלומדים על אלמנטים הדורשים מהם יישום, חשיבה והסקת מסקנות.
התורשה והסביבה מהווים גורמים חשובים בתהליך הלמידה. הלמידה שלנו מושפעת מנקודת המוצא הגנטית שעוברת בתורשה ומתכונותינו האישיות, שחלקן עוברות אלינו גם בתורשה. הלמידה מושפעת גם מתנאים חיצוניים- סביבתיים כגון: אקלים קיצוני, רעשי רקע שמפריעים לריכוז, מצורת הלמידה- אישית, קבוצתית או במליאת הכיתה, מערכים חברתיים ומסביבה תרבותית.
כל זה גרם לי להרהר שוב: מה זו למידה מקוונת וכיצד היא תורמת לשיפור תהליכי הלמידה. כך הגעתי לאתר: http://study.eitan.ac.il/sites/index.php?portlet_id=110546&page_id=3
בו מצאתי סקירה מעניינת על ההיסטוריה של הלמידה מרחוק.
כבר בסוף המאה ה-19 נפתח באוניברסיטת שיקאגו הקורס הראשון מסוגו ברחבי ארה"ב בטכניקת ה"למידה בהתכתבות", בו המרצה והסטודנט היו במרחק רב זה מזה וממוקמים במקומות שונים.
בתקופות שקדמו למאה ה-19, במיוחד באירופה, חינוך והשכלה היו בדרך כלל מיוחסים לגברים בני המעמד הגבוה. בפורמט למידה זה המכונה "החינוך המסורתי" התאספו כל הלומדים במקום אחד ולשם הוזמן המורה להעביר את תורתו. "החינוך המסורתי" פועל עד עצם ימינו אלה. לכן באותה תקופה, הרעיון של "למידה בהתכתבות" נראה מגוחך. קורסים בהתכתבות אשר היוו חלופה לאוכלוסייה שלא יכלה להרשות לעצמה השכלה בפורמט המסורתי, נחשבו קורסים נחותים שרמתם ירודה. אך הצורך ליצור שוויון במתן השכלה לכלל האזרחים בארה"ב, היווה פן נוסף באידיאל הדמוקרטי של אמריקה- וכך הפכה "הלמידה בהתכתבות" לעידן החדש בתחום ההשכלה. עם התפתחות הטכנולוגייה במלחמת העולם הראשונה והטלוויזיה בשנות ה-50 של המאה ה-20, הלימוד מחוץ לכיתה המסורתית תפס תאוצה. כניסת טכנולוגיות האודיו, וידאו והמחשבים לעולמנוסללה את הדרך במהירות ללמידה מרחוק בתחומים רבים. תחום הלמידה מרחוק החל לתפוס תאוצה בד בבד עם התפתחותן של טכנולוגיות חדשות ובפרט מערכות להעברת מידע ברשת. ייסודה של האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה בשנת 1969 ציינה את תחילתה של תקופה בתחום הלמידה מרחוק באמצעים טכנולוגיים. הקבלה לאוניברסיטה לא הייתה כרוכה בקריטריונים השכלתיים מסויימים. למרות שרובם של חומרי הלימוד היו מודפסים על גבי נייר, הם נתמכו באמצעות טכנולוגיות שונות ובזכות כך למעלה מ- 100,000 תלמידים זכו להשתתף ולרכוש השכלה בקורסים שונים באוניברסיטה באותה תקופה. ובארה"ב בשנת 1987 פחות מ- 10 מדינות פיתחו את תחום הלמידה מרחוק, אך עד שנת 1989 כל המדינות ברחבי ארה"ב תמכו בפרוייקטים בתחום הלמידה מרחוק.

ומהפן הפדגוגי, אנו, אנשי החינוך צריכים לתת את הדעת להיבטים רבים וביניהם:

• סביבת למידה טובה, כזו המאפשרת ללומדים/ למשתמשים מגוון כלים טכנולוגיים התומכים במטרות הפדגוגיות.
• סביבת למידה המקלה על הלומד/ משתמש את הנגישות למידע, כגון- חומרים באתר הקורס וקישורים שונים.
• סביבת למידה המאפשרת למורה לבצע הערכה לתלמידיו ולתלמידים אפשרות להעריך את מצבם. הערכה "רציפה" לאורך כל תהליך הלמידה- חשובה ביותר.
• נוחות השימוש וקלות הניווט תורמים לאיכות התהליך הלימודי.

וכמורה בחינוך היסודי, אני סבורה שהלמידה המקוונת יכולה להפוך את הלמידה לאפקטיבית יותר וכדאי לשלבה ב"הוראה המסורתית". הלמידה מרחוק מעשירה את חוויית הלמידה, הלומד יכול ללמוד בכל זמן ומקום, מכל מחשב אישי עם חיבור לרשת. הלמידה מותאמת לקצב ההתקדמות האישי של כל תלמיד. השילוב עם ה"הוראה המסורתית" בכיתה חשוב, לדעתי, משום שאין להמעיט בחשיבות הקירבה האנושית בין המורה לתלמיד. תפקיד חשוב של המורה הוא העשרת תהליך הלמידה והסיוע בהבנת החומר הנלמד. בנוסף, ההימצאות הפיסית בכיתת הלימוד תורמת לתחושת השייכות, האכפתיות, לקשרים חברתיים ועוד. לימוד משותף ואינטראקציה עם תלמידים אחרים תורמים הן מבחינה חברתית והן מבחינה לימודית.
ולסיום קישור ל"ספירלה- מתחדשים בחינוך" על למידה מרחוק: דגמים, כיוונים ומחקרי הערכה מאת- עמי סלנט: http://www.amalnet.k12.il/sites/hadshanut/