זה שיר פרידה....?!

"זה שיר פרידות,
תמיד אומרים בין השורות
שכמו חידות
פרידות גם הן אינן פתורות...." (שלמה ארצי)

באחד מימי רביעי, בתחילתו של הסמסטר השני ללימודים, בו התחלנו לכתוב את בלוג הלמידה שלנו, נכנסה דר' גילה קרץ לשיעור, שבמהלכו דיברה גם על הכתיבה בבלוג. ללא כל הודעה מראש, או הכנה מוקדמת, הציגה לעיני ואוזני כולם את הבלוגים של לאה ושלי. הרגשת המבוכה, התחלפה במעט גאווה. אומנם כתבתי רק את פוסט הפתיחה הראשון, אך כשהמשוב הראשוני מעודד, ההמשך נראה פשוט הרבה יותר...
באותו רגע הבנתי שלא רק חברי למגמה קוראים את דברי, אלא כל אחד יכול... וכך תוך כדי התפתחות הבלוג וכתיבת הפוסטים, נוכחתי לדעת בכל פעם מחדש מה רבה הפומביות, פומביות שיש בה הרבה יתרונות מקצועיים.
באופן אישי, פחות חששתי מנושא הכתיבה, מה שהטריד אותי בעיקר זו החשיפה, הפומביות, שבתחילה לא שיערתי את עוצמתה.
הפומביות גרמה לי להרבה התלבטויות והיסוסים, על מה לכתוב, איזה נושא יעניין יותר, באיזו כותרת לבחור, באיזה ציטוט לפתיחה, האם ומתי להוסיף סרטון, תמונה או קישור למאמר שקראתי ומתאים לנושא הכתיבה. בכל דבר קטן שכזה השקעתי מחשבה רבה, הרבה הגהות לכתיבה, הרי כשהכל פתוח צריך להקפיד שלא יהיו שגיאות וגם על הניסוח...
השקעתי מחשבה רבה בכל פוסט שכתבתי, מהרעיון והנושא לכתיבה, בכתיבה עצמה ובעיקר בניסוח התובנות שלי.
עם הזמן גבר הביטחון לתאר דברים שונים מעולמי המקצועי ולהביע את דעותיי בנושאים השונים.
למרות שבתחילה זה נראה קצת מוזר שהפרוייקט שלנו במגמת התקשוב הוא כתיבת בלוג לימודי, במהלך השבועות נוכחתי שהכתיבה בבלוג היא לא עניין פשוט. היו שבועות בהם הכתיבה זרמה וקלחה לעומת שבועות בהם התחבטתי והתלבטתי בנושא לכתיבה. אך היה לכך גם ערך מוסף, משום שכשלא מצאתי נושא לכתיבה, קראתי מאמרים נוספים וכך הוספתי לידע האישי שלי. את מירב המאמצים השקעתי בכתיבת התובנות האישיות שלי על הנושאים השונים והרפלקציה על התהליכים שעברתי. היו נושאים אליהם התחברתי יותר ולחלקם פחות. כתיבת הרפלקציה תרמה לי, משום שחוייבתי לחשוב על הנושאים השונים לעומק, לכתוב את דעתי ולנמקה בנימוקים הגיוניים ורציניים. לעיתים, המחשבות הובילו אותי למחוזות מעניינים עליהם לא חשבתי לפני הכתיבה וסייעו לי מבחינה מקצועית.
במהלך הכתיבה בבלוג ליוותה אותי חברתי היקרה, לאה, שתגובותיה מחממות הלב והענייניות תרמו לתהליך הלמידה שלי. כמו כן לאט לאט, רבו התגובות של חברים מהמגמה ומצאתי עצמי מרבה לעיין בבלוג, קוראת את התגובות המפרגנות, שחיממו את הלב והיפרו את הכתיבה והלמידה בהערות והארות. עם הזמן גיליתי שבבלוג מעיינים אנשי מקצוע שונים וריגשה אותי במיוחד תגובתו של יו"ר פורטל מס"ע, עמי סלנט, שהגיב לפוסט שכתבתי ופירסם שתי רשומות שלי, בנושא הבלוג בפורטל.
בשלב זה אני סבורה שחשוב לקבל תגובות ומשובים. מעבר לפירגון, לעידוד ולמוטיבציה אנו שומעים הערות והארות מקצועיות ולומדים מנסיונם העשיר של המגיבים. במשך הזמן גם עניתי למגיבים השונים, מעין פתיחה של דיאלוג... אני מוצאת שגם לקריאת התגובות ולהתייחסות למגיבים יש חשיבות.
ולסיום?! האמנם?!
כמחנכת ומורה לכישורי שפה בכיתה ג', פתחתי עם עמיתתי, לאה, בלוג כיתתי שמטרתו כתיבת המלצות לספרי קריאה "תלמידי ג'1 קוראים וממליצים". הבלוג נפתח כחלק מעבודת הסמינריון, אך תלמידיי ואני לומדים ונהנים מההתנסות והתפתחות הבלוג הכיתתי.
תודה מיוחדת ללאה חברתי על השותפות בלימודים, בעבודות, בעזרה המקצועית, בעידוד האישי ובתמיכה. שמחתי ללמוד ולעבוד איתך ונתרמתי רבות. מקווה להמשך פורה.
כמו כן תודה לחברותיי ורד, גילה, אילנה, לי ומיכל שטרחו, קראו, התייחסו, הגיבו ועודדו להמשך עשייה.
תודה לגילה היקרה, דר' גילה קורץ, על הליווי והתמיכה. על 4 סמסטרים בהם למדתי רבות.
לפניי עוד דרך ארוכה ואני ממשיכה ללמוד, לקרוא ולהתנסות.

הבלוג שלנו: תלמידי ג'1 קוראים וממליצים

"פעם חשבתי שכתיבה מול המחשב מורידה מהערך. יש משהו בפיזיות, במגע העט עם הנייר, לראות את המחיקות, את הנחשים העקלקלים שהולכים שוליים, שאפשר להבחין בתיקונים בכתב, שקסם לי. ואז התרגלתי למחשב. גיליתי שיש לזה כמה יתרונות. אין צורך להעתיק כל דבר שש פעמים, וכל טעות אפשר תכף לתקן" (אהרון מגד).

פוסט זה מהווה המשך 'מעשי' לפוסט שפרסמתי בעבר העוסק בבלוג כסוגה (ז'אנר) וירטואלית.
בשמחה והתרגשות רבה הבלוג של כיתתי, כיתה ג'1 בבית הספר 'בן גוריון' ברחובות, עלה לרשת והתחיל במסעו המרתק. במקום לכתוב המלצות לספרים במחברת הכתיבה, או להדפיסן בתוכנת עיבוד תמלילים- כך שרק אני, המורה, קוראת, ההמלצות מתפרסמות על דפי הרשת, התלמידים קוראים את המלצות חבריהם וכך נחשפים לספרי קריאה נוספים מסוגות שונות ומעשירים את חוויית הקריאה שלהם. התלמידים גם מגיבים להמלצות המתפרסמות בבלוג וכאן באה לידי ביטוי השיתופיות שנוצרת על ידי קריאת ההמלצות המתפרסמות בבלוג והתגובות- משובים אליהן.
פתיחת הבלוג לוותה ב'חבלי לידה' רבים, אך עם כל שלב נוסף וההתמודדות עם המהמורות שבדרך, עלתה והתפתחה תחושת הסיפוק וההצלחה.
הרעיון לפתיחת הבלוג ולבחירת הנושא בו יעסוק, קרם עור וגידים במהלך חיפוש נושא לעבודה הסמינריונית של לאה, עמיתתי שעוברת יחד איתי את כל התהליך, ושלי. כמורות ורכזות בתחום השפה אנו מחוברות לנושא הכתיבה, ויישומו דרך הבלוג נראה מתאים ומאתגר.
פתחנו את הבלוג http://gimelone1.blogspot.com/ ופירסמנו את הרשומה הראשונה העוסקת במטרות הבלוג ובהנחיות לכתיבת ההמלצות בבלוג. אציין שההנחיות עלו במקביל להנחייה בנושא בכיתה: חזרה על מאפייני כתיבת ההמלצה על ספר והדרכה על כתיבת רשומה בבלוג, כתיבת תגובה ואישור ההזמנה להשתתפות בבלוג.
שוחחנו גם על כתיבת תגובה ראויה, כדי לא לפגוע ולהעליב חברים לכיתה. וכמובן על משמעות הפרסום מעל דפי הרשת...
הקשיים הראשוניים בהם נתקלנו היו קשיים טכניים כגון:
@הזמנת תלמידי הכיתה להשתתף, לכתוב ולהגיב בבלוג- אופציה שמשום מה לא התאפשרה מהמחשב שלי, אלא רק מהמחשב של לאה...
@פתיחת תיבות דואר ב- GMAIL לכל תלמידי הכיתה- כאן נעזרתי במדריכת המחשבים מטעם קרב, משום שעדיין אין לי חיבור לאינטרנט בכיתה... לפחות יש מחשב...
@תלמידים שלא הצליחו לפתוח בבית את תיבת הדואר ו/ או לא הצליחו לאשר את הזמנת ההשתתפות בבלוג.
@עידוד התלמידים לכתוב בבלוג, ממש כמו בכיתה, לא כולם אוהבים לכתוב...
@הכתיבה עצמה- שיפור תהליכי הכתיבה כדי שיתאימו לסוגה.
@התגובות- עדיין יש תלמידים שמתייחסים לכתיבת התגובה כמו לצ'ט.

ההתמודדות עם פתיחת הבלוג והכתיבה בו מאתגרת וחדשה עבורם ועבורי. הן מעצם הכתיבה, שהיא כתיבה מתוקשבת שלא מתבצעת במחברת או ב-WORD, והן הכתיבה השיתופית- תהליכית- כותב ההמלצה מקבל תגובות ויכול להגיב ולהתייחס אליהן וכך נוצר דו- שיח לימודי פורה, התורם גם להשבחת הכתיבה העתידית של התלמידים המפנימים את ההארות/ הערות במשובים.
אני עדיין מתלבטת בסוגיית התגובה לרשומות של תלמידיי. משום שאם אגיב, אני חייבת להגיב לכולם ולא לפספס, אחרת יהיו תלמידים שייפגעו. לכן כרגע אני מגיבה בעל פה בכיתה על הרשומות המתפרסמות, על התגובות, על מידת ההיענות וההשתתפות ועל הכתיבה בהתאם לסוגה.
אני מקווה שהפעלת הבלוג בכיתה יהווה סביבה שתעודד קריאה, כתיבה, רפלקציה וחשיבה. ברור לי שזהו תהליך ממושך שיתפתח וישתכלל במהלך שנת הלימודים הנוכחית.
ואני כבר חושבת על פתיחת בלוג לכל תלמיד בשנה הבאה...
חשוב לי לציין שפתיחת הבלוג לוותה במכתב (במייל) והסבר להורי התלמידים, שרובם גילו התעניינות ושיתוף פעולה.
למעשה, הבלוג מאפשר לתלמידים להתבטא על ידי כתיבת ההמלצות הכוללות את דעתם האישית על הספר שקראו. גם פיתוח היצירתיות בא לידי ביטוי בצירוף תמונות תואמות של כריכת הספר, צירוף ביוגרפיה של הסופר ועוד.
השיתופיות באה לידי ביטוי במשובים שהתלמידים כותבים אחד לשני.
אני מקווה שהמשך הכתיבה בבלוג יעשיר את אוצר המילים של התלמידים, יעודד אותם לקריאת ספרים נוספים, ישפר את סגנון כתיבתם וגם יתרום לעבודת הצוות בכיתה.
אני מאוד מקווה שיחברו את המחשב בכיתתי לאינטרנט בהקדם, כדי שאוכל להתייחס לבלוג ושנעבוד איתו גם בשיעורים בכיתה, כרגע אנו תלויים במערכת השעות של חדר מחשבים...

מה זו למידה?!

בקורס "אסטרטגיות מתקדמות ללמידה ולהוראה" של דר' נטע נוצר, שמטרתו הבנת התיאוריות ללמידה והוראה והדרכים ליישומן, עסקנו בשיעור הראשון בתיאוריות המסבירות את תהליך הלמידה. למידה היא שינוי קבוע ועקבי בהתנהגות הנובע מהתנסות הלומד. הלומד מסתגל לשינוי ועובר תהליך של הפנמת המידע, הכללתו והסקת מסקנות ממנו. תנאי חשוב ללמידה הוא שהלומד פעיל ומתנסה תוך כדי התהליך. חשוב לשים לב לפערים בין הלומדים בתהליך ההסתגלות לשינויים, כלומר לשוני בין הלומדים. כמורים, האתגר הגדול שלנו הוא בשלב הפנמת הידע והסקת המסקנות אצל הלומדים וחשוב שנתגמל את הלומדים על אלמנטים הדורשים מהם יישום, חשיבה והסקת מסקנות.
התורשה והסביבה מהווים גורמים חשובים בתהליך הלמידה. הלמידה שלנו מושפעת מנקודת המוצא הגנטית שעוברת בתורשה ומתכונותינו האישיות, שחלקן עוברות אלינו גם בתורשה. הלמידה מושפעת גם מתנאים חיצוניים- סביבתיים כגון: אקלים קיצוני, רעשי רקע שמפריעים לריכוז, מצורת הלמידה- אישית, קבוצתית או במליאת הכיתה, מערכים חברתיים ומסביבה תרבותית.
כל זה גרם לי להרהר שוב: מה זו למידה מקוונת וכיצד היא תורמת לשיפור תהליכי הלמידה. כך הגעתי לאתר: http://study.eitan.ac.il/sites/index.php?portlet_id=110546&page_id=3
בו מצאתי סקירה מעניינת על ההיסטוריה של הלמידה מרחוק.
כבר בסוף המאה ה-19 נפתח באוניברסיטת שיקאגו הקורס הראשון מסוגו ברחבי ארה"ב בטכניקת ה"למידה בהתכתבות", בו המרצה והסטודנט היו במרחק רב זה מזה וממוקמים במקומות שונים.
בתקופות שקדמו למאה ה-19, במיוחד באירופה, חינוך והשכלה היו בדרך כלל מיוחסים לגברים בני המעמד הגבוה. בפורמט למידה זה המכונה "החינוך המסורתי" התאספו כל הלומדים במקום אחד ולשם הוזמן המורה להעביר את תורתו. "החינוך המסורתי" פועל עד עצם ימינו אלה. לכן באותה תקופה, הרעיון של "למידה בהתכתבות" נראה מגוחך. קורסים בהתכתבות אשר היוו חלופה לאוכלוסייה שלא יכלה להרשות לעצמה השכלה בפורמט המסורתי, נחשבו קורסים נחותים שרמתם ירודה. אך הצורך ליצור שוויון במתן השכלה לכלל האזרחים בארה"ב, היווה פן נוסף באידיאל הדמוקרטי של אמריקה- וכך הפכה "הלמידה בהתכתבות" לעידן החדש בתחום ההשכלה. עם התפתחות הטכנולוגייה במלחמת העולם הראשונה והטלוויזיה בשנות ה-50 של המאה ה-20, הלימוד מחוץ לכיתה המסורתית תפס תאוצה. כניסת טכנולוגיות האודיו, וידאו והמחשבים לעולמנוסללה את הדרך במהירות ללמידה מרחוק בתחומים רבים. תחום הלמידה מרחוק החל לתפוס תאוצה בד בבד עם התפתחותן של טכנולוגיות חדשות ובפרט מערכות להעברת מידע ברשת. ייסודה של האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה בשנת 1969 ציינה את תחילתה של תקופה בתחום הלמידה מרחוק באמצעים טכנולוגיים. הקבלה לאוניברסיטה לא הייתה כרוכה בקריטריונים השכלתיים מסויימים. למרות שרובם של חומרי הלימוד היו מודפסים על גבי נייר, הם נתמכו באמצעות טכנולוגיות שונות ובזכות כך למעלה מ- 100,000 תלמידים זכו להשתתף ולרכוש השכלה בקורסים שונים באוניברסיטה באותה תקופה. ובארה"ב בשנת 1987 פחות מ- 10 מדינות פיתחו את תחום הלמידה מרחוק, אך עד שנת 1989 כל המדינות ברחבי ארה"ב תמכו בפרוייקטים בתחום הלמידה מרחוק.

ומהפן הפדגוגי, אנו, אנשי החינוך צריכים לתת את הדעת להיבטים רבים וביניהם:

• סביבת למידה טובה, כזו המאפשרת ללומדים/ למשתמשים מגוון כלים טכנולוגיים התומכים במטרות הפדגוגיות.
• סביבת למידה המקלה על הלומד/ משתמש את הנגישות למידע, כגון- חומרים באתר הקורס וקישורים שונים.
• סביבת למידה המאפשרת למורה לבצע הערכה לתלמידיו ולתלמידים אפשרות להעריך את מצבם. הערכה "רציפה" לאורך כל תהליך הלמידה- חשובה ביותר.
• נוחות השימוש וקלות הניווט תורמים לאיכות התהליך הלימודי.

וכמורה בחינוך היסודי, אני סבורה שהלמידה המקוונת יכולה להפוך את הלמידה לאפקטיבית יותר וכדאי לשלבה ב"הוראה המסורתית". הלמידה מרחוק מעשירה את חוויית הלמידה, הלומד יכול ללמוד בכל זמן ומקום, מכל מחשב אישי עם חיבור לרשת. הלמידה מותאמת לקצב ההתקדמות האישי של כל תלמיד. השילוב עם ה"הוראה המסורתית" בכיתה חשוב, לדעתי, משום שאין להמעיט בחשיבות הקירבה האנושית בין המורה לתלמיד. תפקיד חשוב של המורה הוא העשרת תהליך הלמידה והסיוע בהבנת החומר הנלמד. בנוסף, ההימצאות הפיסית בכיתת הלימוד תורמת לתחושת השייכות, האכפתיות, לקשרים חברתיים ועוד. לימוד משותף ואינטראקציה עם תלמידים אחרים תורמים הן מבחינה חברתית והן מבחינה לימודית.
ולסיום קישור ל"ספירלה- מתחדשים בחינוך" על למידה מרחוק: דגמים, כיוונים ומחקרי הערכה מאת- עמי סלנט: http://www.amalnet.k12.il/sites/hadshanut/

הבלוג כסוגה (ז'אנר) וירטואלית

במסגרת איסוף ופיתוח חומרי הלימוד בכישורי- שפה לשנת הלימודים הבאה בבית הספר, אני חושבת רבות על קידום תהליכי הכתיבה של תלמידיי, תוך שילוב יישומים טכנולוגיים שונים. לאחרונה, במסגרת השיטוט והחיפוש באינטרנט, ראיתי שילובים שונים של בלוגי- למידה, במסגרת בתי הספר (ראו בסרגל הצד: בלוגים מעניינים). חיפשתי וקראתי מספר מאמרים, העוסקים גם בבלוג כבמה ליצירה וביטוי עצמי וברצוני לשתף בפוסט זה בחלק מן המידע.
דר' יעקב הכט כותב על "הביטוי העצמי המקוון- המקרה של הבלוג" ומציין שצמיחתם של הבלוגים המהווים אתרים אישיים, נקראים על ידי מיליוני גולשים באינטרנט מדי יום. היצירה, התחזוקה וחשיפתם של הבלוגים יצרה פוטנציאל חדש של יצירה וביטוי עצמי. תחילתם של הבלוגים בשנת 1997 וההתעוררות הגדולה בכתיבתם החלה בסוף שנת 2002.
מבחינה היסטורית לשונית, נטען בספרות כי המונח הוטבע על ידי Jorn Barger בספטמבר 1997 ותיאר צירוף מילים:
'רשת' (web) ו'רישום' (log). כיום המונח זוכה לפופולאריות בשיח היומיומי ואף הוטמע לשפה במילונים החדשים (Herzog, 2004). על פי דר' הכט למרות הרמיזה הלשונית ובניגוד לתפיסות הפופולאריות, הבלוג אינו מהווה יצירה תחבירית או ספרותית ייחודית (נוסח 'סוגה', 'ז'אנר'), אלא מסגרת להצגת ייצוגים עצמיים (בעיקר של פרטים ולעתים של גופים), המתעדכנת ומתאפיינת כמכוונת כלפי ההווה.
את האוריינטציה כלפי ההווה ניתן לבחון ב- 3 צורות:

• הבלוגים מוצגים מבחינה כרונולוגית במבנה זמן נרטיבי הפוך.
• תכני הבלוגים מתייחסים לסוגיות אקטואליות.
• קיימת סדירות ועדכניות בהופעת הבלוגים.

הבלוג כמדיום חופשי הפתוח לגולשים וללא דרישות מוקדמות מציע ארבעה אב- טיפוסים:

• הבלוגים האישיים- יומן אישי מקוון המתרכז סביב הנרטיבים של הגולש.
• הבלוגים של הזירה הציבורית- כוללים מידע ולינקים בעיקר על נושאי חדשות נבחרים וכן פרשנויות על נושאים המעסיקים את הזירה הציבורית.
• הבלוגים הקהילתיים- יוצרים מפתח ומכנה משותף בין קבוצה של אתרים וירטואליים.
• הבלוגים המתמחים- עוסקים בידע בנושאים ספציפיים.

למרות צעירותו היחסית של התחום, ניכרת בספרות העיונית כתיבה משמעותית על הבלוגים. ניתן להבחין ב- 3 גישות מרכזיות, באמצעותן נוהגים לתאר ולנתח את הבלוגים:

• הבלוג כסוגה וירטואלית- טקסט מסוג חדש שבו משולבים ממדי מולטימדיה, היפרטקסט וקוד ייחודי של כתיבה אישית, המעמידה את מחברי הבלוג כדוברים המרכזיים.
• הבלוג כקבוצת שיח אינקלוסיבית- ערוץ נוסף לשיח ולהחלפת רעיונות.
• הבלוג כמקור לביטוי עצמי- ערוץ להבעה סובייקטיבית בעלת חותם אישי להצגת נושאים שונים.

ובכן, כיצד יכולים הבלוגים להוות חלק מן התרבות הבית ספרית? הבלוג יכול לשמש כבמה לכתיבה לתלמידים ולמורים. הבלוג כסביבת למידה מתוקשבת יכול לסייע בטיפוח כישורי השפה והמיומנויות האורייניות.
עמי סלנט במאמרו "הוראה בסביבה ממוחשבת מבוססת בלוגים" מציין כי בלוגים הם אמצעי הוראה המגבירים את האוטונומיה של התלמידים בכיתה ומעצימים אותם במסגרת הלמידה. סלנט מוסיף שמחקרים שנערכו לאחרונה בארה"ב מראים שזירת הבלוגים בכיתה מגבירה את המוטיבציה של התלמידים בחינוך המיוחד, כאשר תחושת הבעלות על הידע מתחזקת אצלם. העלאת תכנים דיגיטליים לאינטרנט באמצעות הבלוג מאפשרת להם לשתף את חבריהם לכיתה וליצור למידת עמיתים. סלנט מונה 3 שלבים להדרכת תלמידים לכתיבת בלוגים:

• כללי התנהגות באינטרנט וסטנדרטים מקובלים של זכויות יוצרים ואתיקה.
• עקרונות של עבודת צוות.
• זיהוי תחום העניין בו הם רוצים לעסוק וכיצד לבחור נושא.

גם דר' יפה בן- עמי ודר' גילה קורץ מצאו במחקרן "שילוב בלוג למידה במערך לימודים אקדמיים ישראל" שהכתיבה בבלוג מסייעת לתהליך הלמידה, ליצירת אינטגרציה של הנושאים הנלמדים מקורסים שונים, בקישור של הידע הנלמד לתפיסות עולם, להפקת תובנות אישיות ולהשמעת קולם האישי- ביקורתי. להערכתן, בלוג הלמידה תרם רבות להעצמת הסטודנטים ולהגברת הביטחון האישי- מקצועי בתכנון, הפעלה ובניהול סביבה טכנולוגית מורכבת ומתקדמת.

ומה בבתי הספר ובכיתות? הבלוג הוא מאגר תוצרי כתיבה שנוצר וצומח על ידי הלומד ברשת האינטרנט. התלמיד כותב על חומרים תיאורטיים, תיעוד לימודי, מחשבות, הרהורים, תובנות וביקורת בעקבות הלמידה, שיתוף בלבטים וברעיונות הקשורים לנעשה בכיתה. באמצעות הבלוג התלמיד מפתח את הנושאים הנלמדים בכיתה, הוא יכול לשלב מדיות דיגיטליות שונות כגון תמונות, סרטונים, קישורים שונים ועוד... בבלוג הכיתתי מופיעים טקסטים מידעיים בנושאים הנלמדים, המלצות, חוויות שונות מהוואי הכיתה ויצירות מפרי עטם של התלמידים. בנוסף- התלמיד משתף את המורים ותלמידי הכיתה ומקבל מהם תגובות. הבלוג מאפשר לתלמידים ביטוי עצמי ויצירתי בכתיבה, תורם ללמידת עמיתים ולמידה שיתופית באמצעות התגובות.
Will Ruchardson מציין שהבלוגים מהווים סביבה להתפתחות אינטלקטואלית של התלמידים המחייבת קריאה, כתיבה, רפלקציה וחשיבה. ולדעת George Siemens באפשרות הבלוג לחולל שינוי בדינאמיקה של הדיאלוג החינוכי. למרחב למידה מבוסס בלוג יש פוטנציאל להעמקת הדיאלוג החינוכי. בלוגים בחינוך מאפשרים אינטראקציה בשתי רמות:
ישירה- גם כותב הבלוג וגם הקוראים יכולים להגיב באופן חופשי.
מקבילה- כותב הבלוג יכול ליצור אינטראקציה עם כותבי בלוגים אחרים על ידי התייחסות בבלוג שלו. בצורה כזו, נוצר דו- שיח מקביל בין כמה כותבים.
חשיבות הדיאלוג הוא ביצירת התודעה לדעות ולעמדות של אחרים. ההתייחסות לבלוגים אחרים מעניקה להם ערך ותשומת לב. לכן הבלוג החינוכי מייצג סביבה פתוחה המזמנת דיאלוג מעמיק יותר תוך התייחסות מתועדת לאחרים ותוך הצבעה על מקורות מידע אחרים.

באופן אישי, בניגוד לדעתו של דר' הכט, אני סבורה שבדומה להתפתחות הספרים הדיגיטליים, גם הבלוג יתפוס בסופו של דבר מקום ייחודי בתוך סוגות הכתיבה המתפתחות בקצב מסחרר בעידן המידע.
כרכזת כישורי- שפה אני מקווה להוביל בשנה הבאה את תהליך ההתנסות ביצירת וכתיבת בלוגים כיתתיים שיובילו ללמידה מעמיקה ומשמעותית, משום שהכתיבה מבוססת בחלק מן הנושאים על קריאת חומרים ממקורות מידע שונים וגם משום שהכתיבה מובילה לידי ביטוי עצמי יצירתי של התלמידים במסגרת הקהילה הכיתתית המתוקשבת שבה כל התלמידים הם הכותבים.
בבלוג הכיתתי תבוא לידי ביטוי כתיבה על:

• אירועי היום בכיתה ובבית הספר.
• לימודי תוכן במקצוע ספציפי כמו היסטוריה, גיאוגרפיה וכד'.
• המלצות על ספרים שקראו.
• המלצות על אתרים בהם ביקרו ומסלולי טיולים.
• נושאים שנלמדו בכיתה.
• כתיבת חיבור/ סיפור/ שיר מפרי עטם.

יהיה מעניין לבחון במהלך השנה את למידת העמיתים בעקבות כתיבת הבלוג, את השיתופיות, את הדיאלוג החינוכי שיתנהל בבלוג, את ההערכה העצמית, את האחריות של הלומד לבלוג ואת קידום תהליכי הכתיבה.